שואל ונשאל חלק א שטו

גם מצד אומרו באש יסכן מעאיה כדי לדור עמי] נראה דאין לדקדק הא אם אינו עמו אינו דר חדא דגם דהוי ספק בדבר אם כיון לכך או לישנא בעלמא כיון שזה המקבל מוחזק בדירה כמה שנים ויותר משלשה המוציא מחבירו עליו הראיה וכמתבאר מדברי ה' ב"ח ז"ל בתשו' סי' ועוד דיותר הדעת נוטה דלישנא בעלמא קאמר לא לדיוקא והכי משמע ג"כ כל ימי חייו דקאי על המקבל ולא אמר כל ימי חיי דקאי על הנותן וצ"ל דההקפדה בימי חיי המקבל

גם מצד דתלה הדירה בעשיית אותם המלאכות שזכר מידי ספק מיהא לא פלט דשפיר י"ל דמה שביכלתה עושה ואם הנותן מת מה ביכולתה ועוד די"ל דיעשה ליורש העומד במקומו ובתר הנאה אזלינן ויכול להנותם באותה הנאה להעומדים במקומו ויש לומר דנחית רק לעצמו לבד וא"כ כיון דלהב"ח בתשו' סי'. האיש שדר בה יותר משני חזקה הוא המוחזק א"כ כשאנו מסופקים בהבנת זה המע"ה ובכן נלע"ד דזכה האיש ואשתו בדירה הנז' כל ימי חייהם וכאמור. הכו"ח ביום י"ג אייר התרפ"ז ע"ה כלפון משה הכהן סילט""א

סימן ח"י

שאלה איש אחד מעיר ספאקץ נלב"ע וסופרי מתא בעירנו עשו שטר עדות גויעה על פי עדות שקיבלו משני עדים שאחד מהם קרוב שנשוי בת בנו של הנלב"ע אם שטר זה כשר

תשובה נדון זה הוא מילתא דעבידא לאגלויי תיכף ומיד כי מעירנו לעיר ספאקץ בכל יום ויום הולכים ושבים מהכא להתם ומהתם להכא ומאחר שכן הגם דפליגי הריב"ש סי' קנ"ד וקפ"א וקפ"ב וקפ"ג והרשב"ץ ח"א ביו"ד סימנים מסי' ע"ד עד פ"ד בנדונם. בנדון זה דעד אחד מהם כשר ומילתא דעבידא לאגלויי בקרוב גם הריב'"ש ז"ל מודה כמבואר מדבריו בסו"ס קנ"ה ע"ש. ועוד דבנדון זה האיש הזה כבר הוחזק בעירנו שנלב"ע באותו יום שני חדשים קודם שנכתב שטר זה על פי מכתבים ועל פי הבאים משם וכבר כתב מרן באה"ע סי' י"ט ס"א וס"ב דסוקלין על החזקות וכי איכא חזקת שלשים יום בעיר הוי חזקה ע"ש וכן מתבאר מדברי מרן ביו"ד סי' קפ"ה ס"ב ע"ש וכ"כ מרן ז"ל חו"מ סי' ר"ף ס"א כל היורשין יורשין בחזקתן וגו' ע"ש וכן מתבאר מדברי ה' שמחת יו"ט דף ק' ע"ד סי' כ"ו ע"ש וא"כ נראה ברור דמ"ש מרן ז"ל סי' רפ"ד ס"א אין היורשין נוחלין עד שיביאו ראיה שמת מורישן אינו ר"ל דוקא עדות אלא ה"ה דחזקת מהניא והגם דהטור ז"ל חו"מ סי' רפ"ד כתב כל היורשין יורשין בחזקה וגו' אבל אין יורדין לנכסי המת לירש עד שידעו בעדות ברורה שמת וגו' היינו לאפוקי אם עדות החזקה עיקרה ויסודה על פי שמועה או מגוים משיחים לפי תומם וכמו שסיים שם אבל אם שמעו וגו' אמנם כי איכא פרסום וחזקה כנדון דידן מהני ומהני דאלת"ה קשה טובא איך סיקלין על החזקות ואיך יורשים בחזקות ועוד דהי"ל להטור לסיים דבר והפכו ולומר דחזקה לא מהניא לענין זה אלא בעינן שני עדים ולא הי"ל לסיים אבל אם שמעו וגו'. גם הדבר מוכרח ומוכרע ממקומו דאל"ך צריך לבטל כמעט כל שטרי הגויעה שהרי כמעט אין באחד מהם עדים מעידים שהם עצמם ראו את פלוני שמת אלא כולם מעידים מה שיודעים כי פלוני מת והיינו מצד חזקתו בעיר גם שלא ראוהו ממש ואם חזקה זו מהניא מה לי בעיר ממש או בעיר קרובה ושכיחי באים ושבים דהו"ל כמו עיר גדולה ועוד נראה דאפי' נימא דהטור שכתב בלשון זה אבל וגו' פוסל החזקה מרן ז"ל שחילק שני המאמרים בסי' ר"ף ובסי' רפ"ד ולא תפס לשון הטור נראה דלא ס"ל כדעת הטור בזה וכן נראה דעת הרמב"ם כיעו"ש וכן נראה דעת הרבנים הראשונים פה אשר מעולם לא שמענו ולא ראינו שהצריכו שטר לגויעה כלל אף אם הנלב"ע בעיר אחרת וכל עיקר שטרי הגויעה אינו אלא חדש ממש מזה עשיריות שנים אולי מצד נימוסיהם וכן נראה ממה שעושין הסופרים שטר כזה במה שמעידין לפניהם והם בשנים ולא בשלושה כדין קבלת