שואל ונשאל חלק א שט

ביניהם וקירה ראובן ע"ג עובי כל הכותל והניח אויר אחר בין קורת עץ לקורת עץ באופן שחבירו ג"כ יכול להניח תקרתו שם ושמעון מעכבו שלא יגעו תקרותיו רק עד חצי עובי הכותל

תשובה נלע"ד דהדין עם שמעון המעכבו וצריך ראובן לפייסו או להעמיד תקרותיו רק בחצי עובי הכותל ע"י שיעביר מגירה קוצצת באמצע על התקרה ע"י חוט משיחה אשר יוטל באמצע ומשם לא יוסיף לפשט תקרותיו כלל דהגם דלענין האבנים פסק מרן ז"ל בח"מ ס' קנ"ז ס"ו דהכל לאמצע היינו לענין האבנים אבל לענין עצמות הקרקע שעליה עומד הכותל אם באו לחלקה ודאי דזה נוטל מחצית שסמוך לקרקעו וזה כמוהו (כל שלא ישתוו באופן אחר) וכמבו' מדברי מרן ז"ל בח"מ סי' קע"ד ס"א דאם אמר אחד תנו לי חלקי מצד זה כדי שיהיה סמוך לשדה אחר שלי וגו' שומעין לו ע"ש ומאחר שכן אין לו לזה להכנס בתחום של חבירו אפי' בלתי טעם וכ"ש דאיכא טעמא דמסתמא שאין בעל דינו מעכב רק שיש לו סיבה מה ועוד דמסתברא דזה גורם לו לעכבו שלא יקרה רק באופן מה ולא בשאר אופנים שירצה הוא לקרות אם היה מניח לו חצי העובי ועוד דמדברי מרן סי' קנ"ז ס"ז מתבאר דע"י היות המעזיבה והתקרה הוי אות וסימן שבנאו משלו לבד ע"ש ובפת"ת שם ואין לך נזק גדול מזה שיחזיק הוא או יורשיו בכל הכותל לאמר שלנו הוא ואין הנחת אויר שבנתים ראיה לבטל חזקה זו כי לא הונח רק מצד עצם מלאכת הקירוי דדורשת כן שמניחים אויר בין תקרת עץ לשנית ועוד דהלוחות המרוקעים על תקרות העץ הם משתרעים ע"פ כל עובי הכותל ולמחר יאמרו כי הכל שלהם זהו הנלע"ד לדינא גם ממנהגא לפי הרגיל בין אומני הבנין לפי זכרוני הוא שכל א' אין לו רק חצי עובי הכותל ולא עוד הכו"ח ביום כ"ה אייר התרפ"ו ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן י"ב

שאלה במקומות שהממשלה יר"ה גובה מס לגלגלת סך מה לשנה מבן י"ח שנה ומעלה מ"מ וממנה על זה איש אחד בשם (שיך) נשיא אשר יבחרוהו בני שבטו והממשלה תוציא מאמרה על מינויו הנז' וממשרתו שבכל שנה יש עת מיועד שיתקבצו ראשי השבט לראות אם יש אנשים ראויים להמס הנז' לרשום אותם להממשלה יר"ה להוציא להם פתקאות גבייה כנהוג וכן עושה גם עם אחינו בית ישראל שיבחרו להם מי שירצו למנותו לנשיא לגבות הפתקאות ולרשום הנוסף עם ראשי העדה. ועתא הנשיא הנבחר לזה חש בראשו פן ואולי יש איסור אם ירשום את האנשים מחדש אשר עד עתה לא היו משלמים ואולי הוי כמוסר ח"ו ורצה להציע פיטוריו להממשלה כדי שימנע מחשש זה

תשובה חק התשלומים שעושה המלך על כל נפש לשלם סך קצוב לשנה דינא דמלכותא הוא והוי דינא ואסור לאדם להבריח את עצמו ממנו וכמ"ש מרן סי' שס"ט ס"ו וז"ל בד"א שהמוכס כלסטים בזמן שהמוכס עכו"ם או מוכס העומד מאליו אבל מוכס שפסקו ליטול דבר קצוב והעמיד מוכס ישראל לגבותו למלך וגו' אינו בחזקת גזלן דדינא דמלכותא דינא ולא עוד אלא שהמבריח ממכס זה עובר (על לא תגזול) מפני שהוא גוזל מנת המלך וגו' בין שהיה מלך גוי וגו' ושם בס"ז וכן מלך ששם מס על בני העיר או על כל איש ואיש דבר קצוב משנה לשנה וגו' אינו גזל וישראל שגבה אותם למלך אינו בחזקת גזלן והרי הוא כשר וגו' ע"ש וא"כ בנ"ד שהמלך נתן מאמר לנשיא הק"ק לגבות לו מס לגלגלת מידי שנה בשנה ומכלל החוק שכשיגיע להיות בן כו"כ שנים שישלם המס ההוא יש איסור על המבריח עצמו ממס זה וממילא דהמונע חבירו מלגזול מס זה אינו נקרא מוסר חדא דדינא קעביד ותו דהוא ממונה על זה מהמלך הלא תראה שאם יעלים עין מזה מענישין אותו בית המלכות על זה. ועוד דהרי הק"ק הם עצמם הסכימו על מינויו זה וכיון דבכלל המינוי הוא לכתוב להממשלה כל מי שמגיע לזמן ההוא א"כ הגע עצמך שבעל דבר המתחייב לשלם הוא עצמו הסכים על כך שהרי הוא בכלל הקהל והקהל הם הסכימו על זה: