שואל ונשאל חלק א שח

מכח גזירת המלכות אין איסור בדבר ומ"מ החרם בתקפו כשיעבור גזירת המלך ע"ש ואי איתא דחייבים למסור נפשם א"כ מכ"ש דיש איסור בדבר אלא ודאי כדכתיבנא דשאני לן מאם היא גזירת שר ויש למעלה ממנו מאם היא גזירת מלך שאין למעלה ממנו וכמו שחילקתי בחילוק ג' ועי' למור"ם סי' של"ד בסופו שפסק דברי מהרי"ו הנז'

וראיתי לה' פתחי תשובה ס"ק י"ט שכתב בשם ה' בכור שור בחי' סוטה דף מ"ז ע"ב שכתב דמזה דשו רבים וכהתירא דמי להו לחנוף לאשר לו יד ושם קצת אצל שום שררה או שאר תקופות אע"ג דלא ברי הזיקא ע"כ תפוג תורה ואין כופין אם איש את רעהו חיים בלעו ובאמת טעות גמור הוא דדברי מהרי"ו לא נאמרו כי אם בברי הזיקא ואלת"ה בטלת לא תגורו מעיקרא דודאי לא נאמר לא תגורו כי אם בדאיכא מקום לירא ע"ש ומתוך דבריו אלה נ"ל לחלק דהתה"ד בספק הזיקא מיירי ומהרי"ו בברי הזיקא כעין מ"ש בחילוק רביעי אלא דהוא ז"ל לא שאני ליה בין רבים למועטים ובין שכיח ללא שכיח אלא בין ברי לשמא אלא דלע"ד לשון מהרי"ו שזכר מור"ם בד"מ אינו נראה כן שכתב להדיא דאיכא למיחש לסכנה וגם לשון מור"ם בש"ע בשמו שכתב שיש לחוש שיהיו עומדים על גופנו ומאודנו אינו מורה כן. ואולי גם התב"ש כונתו כמ"ש ושכיח הזיקא ברי ליה הזיקא קרי ליה וצי"ב עוד

גם ראיתי לש"ע הנד"מ בערי אשכנז שבראש ח"מ כתוב ע"ד מרן ס"א בזמן הזה וגו' נסמן למטה כן היה הרשות בידם מהממשלה בזמן המחבר אבל האידנא אין לב"ד רשות לדון כלל והכל נידון בדינא דמלכותא וכן כל דיני קנסות וכפיות ועונשים תפיסות והפקר ב"ד וכדומה כאלה הנזכרים בספר הזה הכל היה בימיהם אבל בזה"ז אינם נוהגים כלל בישראל שהכל מחויב להתנהג עפ"י דינא ודיינא המלכות ע"ש וכן על ס' ה' מצויין למטה נדוי וחרם ושמתא אסורין כעת מדינא דמלכותא דינא וכן על דברי הפת"ת סי' ב' ס"ק א' על מ"ש ורשות לב"ד לקנסו מצויין למטה ע' בהערה לעיל סי' א' ס' א'. וביו"ד סי' של"ד ס' א' מצויין למטה נדוי וחרם ושמתא אינם נוהגים עתה מדינא דמלכותא ע"ש

ומעתה אחרי שהקנסות של ממון הם מנועים מדינא דמלכותא וכן נדוי חרם ושמתא הם מנועים מדינא דמלכותא מה נשאר להב"ד מהכח להשתמש בו לאפרושי מאיסורא ואין לומר שיעשו כמו שהדין מחייב ויסמכו על הנס דנראה פשוט דבכה"ג הוי ברי ושכיח הזיקא והגם דה' זכרון יוסף סי' י"ז דעתו דלא כהנשמטים מעונשים הנז' כיעו"ש נראה פשוט דלא כ' כן רק מצד דסמוך לבו דמצד הממשלה הגדולה של הקיסר וכיוצא הרשות לשמור ולהזהיר ולענוש וכמו שביאר שם וכמו שכן היה באמת. אך אם החוק והנימיס עוצרים בעד זה וזה בא לעבור על חוקי הממשלה אין ספק דגם ה' זכרון יוסף יורה יורה ידין ידין לבלתי עשות שום דבר נגד החוק והנימוס. אם מצד הנזק וחשש סכנת גוף או ממון פרטיית לדיין ההוא העובר. או פן תעלה חמת הממשלה יר"ה ותסיר גם אלה אשר נתנה בהם רשות להב"ד מיד הב"ד וכמו שאמרו גמלא בעא קרני אודני דהוו ליה גזוז מניה ע"ש

ובפרט דבימינו אלה שיש רבים בעוה"ר מהמחונכים על ברכי זרים ומהם שהדבר נוגע אליהם או לקרוביהם או פן יגיע הדבר להם למחר וכיוצא לכן על כל דהו דכל דהו מודיעים להממשלה ואם היו מודיעים האמת כמות שהיא לא יש כל כך חשש וסכנה אלא שגורעים ומוסיפין ודורשים ומוסרים את הב"ד שלא בדרך יושר וכ"ש אם ימצאו לידם דרך למסור והיא אמת כי על כן נלע"ד ברור כדכתיבנא דאין לעביר על חקי הממשלה ודוקא במה שהורשה הדיין מהממשלה יר"ה ישתמש בו ולא זולת הכו"ח ביום ה' אב התרפ"ו ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן י"א לעי"ת מדנין יע"א

נשאלתי מהחו"ש הדה"מ כמה"ר ר' מרדכי סג'רון הי"ו בראובן ושמעון שיש כותל שותפות