שואל ונשאל חלק א שה

שבועה כלל אינו רשאי להשביע אפילו בלתי נקיטת חפץ כיון שהוא דיין פשוט ולא נבחר לדון אפילו נגד הדין. וע' להפת"ת סי' ט"ו ס"ק ח' שכתב דהעו"ג סי' צ"א כתב לפקפק בדברי מור"ם דבמהרי"ק משמע דדוקא משום דהדיין ההוא נבחר הן לדין הן לפשרה ע"ש ולפמ"ש א"ש וכאמור

אך לדינא נראה דכיון דקי"ל דדברי הסמ"ע בהבנת דברי מרן עיקר והטעם לזה דהסמ"ע ז"ל חיבר ביאור על הש"ע והוי בקי בדבריו טובא והוא כעין מ"ש הק"פ. מינה דה"ה להבנתו בדברי מור"ם שהיא עיקר ואפשר דאתי בק"ו א"נ כשאמרו בדברי מרן ומור"ם בכלל דברי מרן אמרו. ולהסמ"ע דברי מור"ם הם כפולים וכמ"ש המשה"ר בשמו ע"ש א"כ מינה נמי דהדיין יכול להשביע בנק"ח אפילו במקום שא"ץ שבועה כלל. ולזה מטין דברי מור"ם סי' פ"ז ומינה נמי דאפילו אינו נבחר לדון בין לדין בין לפשרה או לדון אפי' נגד הדין. וגם אם אינו מומחה ויחיד בדורו והכי נקיטנן וכאמור. וכן זכורני שבא מעשה לידי וחייבתי למי שאינו חייב שבועה כלל להשבע בס"ת שזהו הנהוג בשבועה דאורייתא וכמ"ש המשה"ר וסמכתי ע"ד מור"ם הנז' וכן יש ללמוד מדברי מור"ם סי' כ"ח ס"ב מיהו אם נראה לב"ד צורך שעה להשביען וגו' ע"ש וה"נ מסתברא דלא כתב מרן ז"ל רק להוציא ממון דאז צריך מומחה ויחיד בדורו אבל להשביע לברר האמת רשאי. הכו"ח ביום כ"ט אב התרפ"ו ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ח'

שאלה הטלת ח"ס על מי שתובע חבירו חנם כדי להשביעו וכמ"ש מרן סי' פ"ז סכ"ב האם צריך לזה תביעת הבא להשבע או"ד גם הב"ד מעצמם טרם יתבע זה הבא לישבע פוסקים להם כן

תשובה כל עיקר תקנה זו להטיל ח"ס וכנז' אינה אלא כדי שלא יטענו שקר וכמ"ש הרמב"ם בפ"א מה' טוען הי"א וא"כ נראה דכמו דרבותיו של הרמב"ם תיקנו כן לברר האמת כן נמי יש לו לכל דיין לפסוק כנז' לברר האמת וכן מצאתי זה מפורש בהמשה"ר מע' ח' אות מ"ח שכן מתבאר מתשו' מהר"י ן' מיגאס סי' ע"ה שכן הוא מעיקר התקנה אע"פ שלא תבע הנתבע] ותלי לה זב"ז כיון שהתקנה מטעם בירור האמת וכמ"ש בעניותי וכן ראיתי לה' קנין פירות מע' ח' אות רצ"א ס"ה בשם א' מהקדושים שכן מצא כתוב להוכיח כן מדברי הרמב"ם פ"ג מה' שלוחים ה' ע"ש וה' הנז' כתב דאין ראיה מזה וגו' ע"ש ובאמת נלע"ד דלא לבד דמצינן למימר כן אלא דהרמב"ם שם קאמר להדיא שהוא אומר ואכמ"ל ונראה דהם ז"ל לא היה בידם תשו' מהר"י ן' מיגאס ומאחר עלות מ"ש המשה"ר בשמו ודאי דהכי נקיטנן וכאמור הכו"ח ביום כ"ט אב התרפ"ו ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ט'

שאלה מי שנתחייב שבועה דאורייתא או דרבנן והוא פתי וחסר לב שאינו מבין דברים הסותרים כשאר כל אדם שמבינים אם מוסרים לו שבועה חמורה או קלה או לא

תשובה מרן ז"ל סי' ל"ה ס"י כ' הפתאים ביותר שאין מכירים הדברים שסותרים זא"ז ולא יבינו ענייני הדבר כדרך שמבינים שאר עם הארץ וכן המבוהלים והנחפזים בדעתם והמשתגעים ביותר הרי אלו בכלל השוטים וד"ז לפי מה שיראה לדיין שא"א לכוין הדעת בכתב ובסי' צ"ו ס"ה כ' החרש והשוטה אין נזקקין להם לכל טענה לא לטענתם על אחרים ולא לטענת אחרים עליהם לא לשבועה קלה ואצ"ל לשבועה חמורה או תשלומין ע"ש וא"כ בנדון זה הרי הוא בכלל השוטים ואין מוסרים לו שבועה לא קלה ולא חמורה מאחר שאינו מבין ואינו מרגיש בדברים הסותרים וכאמור בשאלה. ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: