שואל ונשאל חלק א רצח

ועוד דכיון דהרמב"ם ז"ל לא שלל מדברי הסה"ת כלום ולא שלל רק עדות נשים וקרובים אבל בנוגע לחזקה וכיוצא לא דיבר כלום מה"ת לומר שיסבור מרן דדעתו לשלול כל דברי הסה"ת הפך מה דקי"ל בעלמא אפושי פלוגתא לא מפשינן וכן נראה דעת מרן בב"י שעל מה שכתב הטור דברי הרמב"ם ואח"כ כ' ובסה"ת וכו' לא העיר על הטור דקמשוי להו כי הדדי וכן אם נאמר דהבין דתיבת ובסה"ת וכו' לחלוק ולא הכריע כדרכו בב"י הלכה כדברי מי וכן מוכח מדברי מרן בב"י סי' קמ"א שעל מה שהביא הטור אם אין השנים ידועות וכו' לא העיר עליו במה שהשמיט דברי הרמב"ם שהם עיקר לסתם מרן והי"ל לומר דלדינא לא מהני ריבוי שערות ומינה נמי לסתם מרן דלא שלל כלום רק (סי' קס"ט) מה ששלל הרמב"ם דודאי לא פליג הסה"ת שהם הי"א

והגם דהפרישה ס"ק י"ד כ' עמ"ש הטור ובספר התרומות וכו' דר"ל ובספר התרומות פליג אהרמב"ם וכו' ע"ש נראה דהפרישה עצמו לא כ' כן אלא על דברי הטור לבד וכמ"ש ה' יד מלאכי כללי ריב"ה ומהריק"א אות ה' דיש בידינו כלל גדול שכל סברא שמביא הטור באחרונה עליה יש לסמוך וא"כ הטור דעתו כהסה"ת אפי' לפי דעת הפרישא דפליגי ולכן אין דבריו סותרים למ"ש בסי' קמ"א אם אין השנים ידועות וכו' אבל בדעת מרן גם הפרישא יודה דדעת מרן במ"ש וי"א שאינו חולק על הסתם וכי"א עבדינן דאל"כ תקשה האי סתמא דמרן דסי' קס"ט אסתמא דסי' קמ"א וכאמור

ועוד נראה דגם הפרישה שסובר בדעת הטור דהסה"ת פליג מ"מ לדינא מודה הוא דנקטי' כהסה"ת שהרי הטור הביא דבריו באחרונה. וכן מדברי מהרש"ל ביש"ש פי"ב הכ"ו שכ' ואם הגיעו לשערות ארוכות ושוכבות נראה שאף הגאונים דלעיל מודים שנאמן על השנים אביו או קרוביו או מי שהוא והגאונים שזכר שם הם הרמב"ם והסה"ת ומוכח מזה דהסה"ת והרמב"ם לא פליגי בזה וכ"ן דעת ה' ראש משביר סי' נ"א ד"ה ואיך שיהיה וכ"כ ה' זכות משה למהר"ם בולא ז"ל בריבוי שערות דאין בזה שום חולק וכ"נ דעת ה' נחפה בכסף ז"ל ח"ב סי' כ"ב ושעשה מעשה כן בנדונו והב"ד הפמ"א דליכא פלוגתא בזה וא"כ נראה דנקטי' להלכה ולמעשה כדעת י"א דלא פליגי אסתם וכדעת הרבה פוסקים שזכרנו וכמו שכן הוכחנו מדברי מרן עצמו בש"ע ובב"י שהרי לכ"ע דברי הי"א הלכה הם ואפי' להפרישה דגם הוא לא כתב דבריו רק לענין הביאור לדברי הטור לבד וכדקי"ל דהטור פוסק כסברה אחרונה וכן יש להוכיח ממה שלא הזכירו האחרונים דברי הפרישא דפליג בזה והיינו משום דאין נפקותא לדינא דגם הוא מודה ואין דבריו שם רק דרך פירוש לבד:

והגם דה' מהרמ"ז ז"ל בס' קרן דוד שבס"ס שלום דוד סי' ה' כתב דהסתם וי"א פליגי נראה פשוט דהרב הנז' לא עמד על זה לדינא לברר היכי נקטי' בעלמא רק נגרר אחר דברי הפרישה מדלא הזכיר שום פוסק שהזכרנו ועל כל כיוצא בזה איתא בבתרא דק"ל כי אתי פיסקא דדינא קמייכו וחזיתו ביה פירכא לא מיגמר תגמרו מיניה שאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ע"ש. והגם דמהרס"ך ז"ל בספרו זרע דוד הנד"מ בסי' ג' נראה מריהטא דלישניה דהסתם פליגי אי"א נראה פשוט דלא עמד על זה רק לפום ריהטא כתב כן מדלא הזכיר מדברי הפוסקים שזכרנו כלום. ועוד דלפי הרשום בזכרונו של החתום פה ראשונה דדבריו שכתב שם בעיגונא דאתתא הם היו בראשונה ומה שעשו מעשה בחליצה מהרס"ך עצמו ומהרי"ך ז"ל ככתוב בהליכות יעקב היה זה באחרונה וצ"ל דחזרו וביררו דלא פליגי. וגם אם יהיה ספק למעשה רב שומעים שהם בהלכה ובאו באחרונה על פי הרוב. וכ"נ מדברי ה' עצמו שם סי' י"ח שנסתפק בדברי מרן אה"ע סי"א אם יש להם ריבוי שערות וגו' והם הם דברי הי"א ובמעשה שבא לידם נסתפקו אם בדיקה זו מהניא ע"י נשים או בעי' ע"י אנשים כמו עדות השנים ומזה מבו' להדיא דס"ל דברי הי"א הלכתא נינהו וא"כ דחינן חדא מקמי תרתי אפי' אין הכרע בדבר וכ"ש דהדבר מוכרע ממקומו וכאמור: