שואל ונשאל חלק א רצז

ויו"ד ולהב"ח יו"ד ולהפר"ת סי' ל"ח סק"ה ע"ש וסיים דה' לשון למודים א"ח דצ"ז וצ"ח כתב דמשמעות לשון וי"א שבא לחלוק ושכ"כ בפשי' ה' יד אהרן אה"ע. באופן דכלל זה בפלוגתא הוא שיש סוברים די"א לחלוק ויש אומרים שהוא רק לחדש חילוקים שלא נזכרו בדיעה ראשונה והדברים מוכיחים שבאמת יש ויש כי לא פליגי במציאות. ובנדון זה נראה דוי"א לא. פליגי כלל הם והסתם שהרי מרן ז"ל בסי' קמ"א סכ"ח סתם שם דאם אין השנים ידועות כ"א ע"פ האב צריך ריבוי שערות וכו' ואי פליגי בסי' קס"ט הסתם וי"א הו"ל תרי סתמי דסתרי הדדי ודומה לזה ממש איתא בחו"מ בסי' קע"ה ס"ה אחי ושותפי שמכרו וכו' בסתם ואח"כ כ' וי"א שאפי' הוא מצרן וכו'. והוכיח הרב שלחנו של אברהם מדסתם מרן בסעיף נ"א דשותף עדיף ממצרן ש"מ דמ"ש מרן וי"א אינו חולק על הסתם וכ"כ ה' צדק ומשפט להוכיח מזה דלא פליגי הסתם וי"א ע"ש ומינה לנ"ד וכן מוכח מדברי מרן ביו"ד סי' קפ"ז ס"ב דהוחזקה נדה בשכנותיה הרי היא כודאי ע"ש וקי"ל דבעלה לוקה עליה וא"כ צ"ל דהחזקה כעדות וא"כ כמו שצ"ל לגבי חזקה שהכירו הי"א לא פליגי עם הסתם וה"ה לשאר שהרי על כלם כתוב בלשון וי"א וכ"כ המשד"ר ח"ב סי' קס"ט ד"ה ומעתה דנראה דאף דעת מרן כן והוכיח זה מדברי מרן בפירוש סדר חליצה סכ"ו וכן מוכח דדעת המשד"ר ז"ל כן בפשי' מדמסיק שם בנדונו להתיר ולא שייך זה אי פליגי. וכן מדמסיים אם יסכימו המורים וכו' ואי אפשר שיסכימו לו אם יהיה נגד דעת מרן. וכן נראה דעת מהר"י ן' בנישתי בספרו מצות חליצה שבסו"ס גט פשוט שפסק דברי הסתם ודברי הי"א בסתם להלכה בהשמטת תיבת וי"א וכן נראה דעת ה' פני משה סי' י"ז ודעת מהר"ש גאון שם בפני משה סי' י"ח דאין מקום לדבריהם ז"ל רק אם נאמר דפשיט"ל דהסתם וי"א לא פליגי. וכ"כ הכנה"ג להדיא בהגה"ט אות מ"ח בשם ה' משפטי שמואל דהסה"ת לא פליג על הרמב"ם וכ"ן דעת הכנה"ג שם אם ממה שלא העיר ע"ז אם מדסיים ע"ז דגם השכינות שהם נשים מהנו לענין חזקה וכן ממה שנסתייע שם מדברי הפ"מ סי' י"ז וסי' ח"י ע"ש וכ"כ ה' פרח מטה אהרן ח"ב סי' כ"ה ד"ה מעתה דהרמב"ם וסייעתיה. מאי דבעו עדים כשרים על השנים היינו כשהעדות היא בב' שערות אבל כשיש ריבוי שערות אפי' אין עדים על השנים מהני וחולצת ע"פ עדות זו וכו' ושכן נעשה מעשה בב"ד של הרה"ג מהרח"ס שלא היה עדות ברור על השנים וגו' שהיא דעת ס' התרומה והסמ"ק מהני וכו' ע"ש ומכ"ז מבואר שכל הרבנים הנז' סוברים דהסה"ת לא פליגי הוא והרמב"ם שהרי הם מרבני ספרד ובתריה דמרן גרירי ואינם זזים מסתם מרן אי איתא דפליגי. וכן נראה דעת רבני עירינו מהרס"ך ומהרי"ך ז"ל בהליכות יעקב מערכת ח' אות א' דסמכו על הקומה במקום שנים למעשה ואי סבי"ל דדברי הי"א נגד הסתם אין מקום לסמוך לא על הקומה ולא על שאר פרטים הנזכרים שם

גם מצד העיון לפענ"ד נראה דודאי מרן ז"ל אינו סובר דהי"א פליגי על הסתם שהרי מרן סתם דבריו הם שאובים מדברי הרמב"ם בפ"ב מה' אישות ה' כ"ב והרמב"ם שאב דבריו מדאיתא בקדושין דף ס"ג בני זה בן י"ג שנה ויום אחד נאמן לנדרים ולחרמים ולהקדשות אבל לא למכות ולעונשין ומשמע ליה דהיינו הך דמכות ועונשין כמתבאר מדברי ה' המגיד שם וא"כ בראותינו כי ספר התרומות סי' קל"ג ראשית דבריו שם הביא סוגיא זו במילואה ודימה החליצה למכות ועונשין ועכ"ז מוקי להברייתא דקידושין בשלא הוחזקו ע"י שכנים אבל בהוחזקו ע"י שכנים הא קי"ל דסוקלין על החזקות ע"ש א"כ מה שיתפרש בדברי הגמרא יתפרש בדברי הרמב"ם ג"כ. ועוד דהרמב"ם עצמו פסק בפ"א מה' איסורי ביאה ה"כ דאע"פ שאין שם ראיה ברורה שזה קרוב מלקין ושורפין וסוקלין וחונקין על חזקה זו ואי אפשר שיהיה סותר מדידיה אדידיה וא"כ הסתם שסתם מרן כהרמב"ם הוי ביאורו דלא פליג בחזקה ומינה נמי לשאר הפרטים דבחדא מחתא מחתינהו: