שואל ונשאל חלק א רצו

לא נ"ל כעת שמוציאים יותר משיעור מה שיאכלו לזמן מועט וא"כ אם נשאר בידו אח"כ מה שיתן לבתו יתן ואם לא נשאר לא נשאר וכ"ש וק"ו דיש לו עוד חצי החצר ששוה די הכתובה ודי מזונות בתו שלשה שנים מ"מ ודי מזונות אשתו שנה או יותר ואינו יכול למכרה רק בסילוק שעבוד כתובת אשתו וע' למרן ח"מ סי' ע"ג סיו"ד (דנראה] דלוה שמבזבז ויש לו קרקע וכן אם הוא רוצה לילך למד"ה ויש לו קרקע א"צ לשלם תוך הזמן ואי"צ ערב ע"ש וה"ה לנד"ד. וע' עוד לה' בית יהודה אה"ע סי' ה' דדעתו בבא לישא אשה אחרת ולא מצי למיקם דינא קתבעה ליחד לה דבר לכתובתה ואלו למזונות לא קאמר ע"ש. ולכן נלע"ד דחייבת האשה להחזיר לו את כל נכסיו ולא תשאיר בידה רק הנדוניא שהביאה מבית אביה. זהו בנוגע לאשה עם בעלה

אך מצד אחר כיון שהאיש הנז' כמו חסר דעת הב"ד נטפלין לנכסיו לטובתו ולטובת אשתו ובתו כמ"ש מרן ח"מ סי' ר"ץ סכ"ז דשוטה הב"ד מעמידין לו אפוטרופוס ע"ש ועם שאין זה שוטה ממש מ"מ לפ"ד הרה"ג מוהרי"ז זצ"ל במכתביו דמאבד נכסי עושים לו "מוקדם'' (כעין אפוטרופוס) לכן עם כי לא ימצא מוקדם לאיש כזה ובדבר קל כזה עכ"פ יש לשמור לו נכסיו בכל האפשר וע' למרן ח"מ שם סכ"ו דהגם דבהגדיל ואוכל ושותה ומפסיד והולך בדרך רעה אין ב"ד מונעים ממנו ממונו וגו' עכ"פ בנ"ד דיש לו אשה ובת יש להשתדל לתקן ככל מה שאפשר כפי ראות עיני ב"ד ולכן דעתי הקצרה שטרם כל ימכר איזה מהנכסים [שביד אשתו] ויסלקו החוב שעליהם ואח"כ יקח לו המחצית מהנשאר לעשות לו בהם איזה חנות לישא וליתן בה ויוציא על אשתו ובתו ואם נאכל הקרן יתנו לו המחצית הנשאר ואם גם זה נאכל ימשכן החצר אם ימצא או יעבוד איזה מלאכה אחרת

ולענין מה שהיא חוששת שיברח למקום אחר ויניחנה עגונה בלתי הוצאות לא לה ולא לבתה וכמו שכן ירד אל הספינה לברוח למקום אחר וכן עשה מזה שלשה שנים נ"ל דיש לתקן שירשה את אשתו למכור את חצי החצר ואת המשכונות ולהתפרנס מהם היא ובתה על פי שומת הב"ד שתהיה בידה להוצאותיה והוצאות בתה ואם הוא יעכב כיון שהיא תופסת מחפציו א"כ יכולה לעכב זה בעד זה ועם כי יש פנים לומר שאין לה יכולת לזה הנה מלבד דיש פנים לומר כן וע' לה' יד אהרן הגהב"י אות כ' בשם ה' משאת משה אה"ע סי' ס"ו עוד בה דכיון דנראה דזו היא טובתו וטובת אשתו ובתו והוא כחסר דעת יש לעשות כן. ומה שהוצרכתי להרשאה הנז' הוא מפני שלע"ע שאין כח ב"ד יפה למכור וכן אין כח ביד האשה למכור וא"כ למחר לא תמצא ממה להתפרנס לכן דעתי הנז"ל

אלא דבנד"ד שנתנום לה חמיה או חמותה תכשיטים ולא מעות יש לידון בדבר דאין בעלה יכול למכרם כלל ומדברי מרן סי' צ"ו סט"ו דכלי זהב ובדולח אפי' שנתנם לה הוא יכול למכור אם הוצרך להתפרנס מהם וכן מה שנתנו הקרובים יכול הבעל למכור לפרנס את עצמו אפילו תכשיטין ובגדים דמסתמא על מנת כן נתנו לה ע"ש ומשמע דבין קרוביו ובין קרוביה דהרי שניהם ניזונים מהם וצריך חיפוש עוד בזה הכו"ח ביום ח' אלול התרפ"א ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן מ"ד

שאלה שומרת יבם אשר יבמה היה קטן ועתה הגדיל לפי מה שנשמע פה אך אין כאן עדות שנים האם יש לסמוך על אחד מהדברים הנזכרים בדברי מרן אה"ע סי' קס"ט סי"א בשם י"א או לא

תשובה הרב יד מלאכי בכללי הש"ע אות וא"ו כ' דרכו של מרן בספר הקצר שכותב איזה חילוק על הדין בלשון וי"א ואף הדיעה הראשונה מודה באותו חילוק וכתבו בלשון וי"א מפני שלא הוזכר אותו חילוק בפירוש בדיעה הראשונה וציין להש"ך ולהט"ז חו"מ