שואל ונשאל חלק א רצה

כיון שאמרה רוצה רק באביה אינה יכולה לחזור בה אח"כ [ואם חזרה בה אינו חייב במזונותיה] וכעת נ"ל מסברא דיכולה לחזור בה כיון שמן הדין היא אצל אמה ורק עתה שלא לכופה ע"ז אמרי' שתהיה אצל אביה

אך כל זה באם לא ראו הב"ד איזה דרך טוב יותר להבת והכל שוה אצלם אך אם נראה לב"ד כי טוב לה אצל אביה והיא אינה רוצה כופין אותה אפי' היא גדולה וכמ"ש הרב יד אהרן ז"ל הגהב"י אות ח' בשם ה' משפט צדק א"א סי' כ"ה ועוד ציין שם לה' דבר משה ח"א אה"ע סי' ל"ב וכ"נ דעת הרמב"ן ז"ל הב"ד הי"א ז"ל שם אות ד' ועמש"ש בשם ה' דרכי נועם ע"ש ואכמ"ל

סימן מ"ג

שאלה מי שאינו הולך בדרך טובה ומאבד נכסיו מחסרון ידיעתו במשא ומתן ומבזבוזו באכילות ושתיות של מותרות ואשתו תפסה מנכסיו שנתנו לה חמיה וחמותה תכשיטים ואמרה שאלו יהיו רק בידה למזונותיה וכתובתה ומזונות בתה הקטנה פן יפסיד הכל כמו שהפסיד כהנה וכהנה או שיביא לה ערבן בעד כתובתה ומזונותיה ומזונות בתה ואח"כ תחזירם לו ולאיש הזה עוד חצי חצר וב' משכונות בחצר אחרת ובחצי חצרו הנז' האם יכולת בידה לעכב נכסיו אצלה או לא

תשובה הריב"ש בתשובה סי' צ"א נשאל על הבא לישא על אשתו האם תוכל למנעו באמרה התפיסני כתובתי או מטלטלין כדי נדוניתי שמא תפסיד ואם תגרשני וכיוצא לא אמצא במה ליפרע וגו' והשיב שאינה יכולה דלא ניתנה כתובה ליגבות מחיים ע"ש ומזה נראה דה"ה לנ"ד ודומא לזה הורה הרה"ג מוהרי"ז זצ"ל בתשובתו וז"ל ואודות האשה לעכב האוצרות אשר לא נכנסו בהמתנה בשביל כתובתה הא ודאי דלא יתכן דלא ניתנה כתובה ליגבות מחיים ואם יבוא הזמן לטרוף תטרוף ע"ש והנדון הנז' הוא שהיה המוכר הורס מבניני חצרו ומוכר אבניו וכן מבואר בדברי מרן בש"ע אה"ע סי' צ"ג ס"א דלא ניתנה ליגבות מחיים וכתב מור"ם שם דה"ה לנדוניא שקבל הבעל ע"ש וע"ש להפת"ת בשם ה' בית מאיר בשם הרמב"ן סי' צ"ט דאפי' אם נשתטה הבעל אין לה תקנה ואינה יכולה לקחת נדוניתה ויתפרנס הוא מהצדקה אלא ב"ד יורדין לנכסיו ומפרנסין לו ולאשתו ולבניו. והגם דסיים שם דאם הוא מבזבז נכסיו בשחוק וכיוצא דפסקי' בח"מ סי' ע"ג גבי מלוה ולוה דיכול לתבוע תוך הזמן אף דאפשר אשה גרועה דאולי לא תבוא לידי גוביינא מ"מ בכי הא ודאי יש לסמוך על העיטור ופשטות משמעות הרמב"ם ואפי' אינה כלל מורדת ויושבת תחתיו יכולה לתבוע להוציא הממון ולעשות מהם נ"מ בענין בטוח ויאכל הפירות דהא להרבה ענינים דמיא נדוניתה לחוב לזמן ע"ש הני מילי בנדוניא שבכתובתה אך בנכסים שלו אין שום מקום ופינה לומר שיתעכבו בידה בעבור כתובה ומזונות שלה ושל בתה. וע' עוד לה' יד אהרן הגהב"י אות ג' שכתב בשם הרא"ה בגנת ורדים אה"ע כלל ד' דלגבי כתובה דלא ניתנה ליגבות מחיים גם דמבזבז אין נותנים לה שיהיו סכי כתובתה ברשותה שלא יכלה אותם הבעל. ועוד לו שם אות ב' משם מהר"י הלוי סי' י"ז שאם רואים כונתו הרעה לאכול לה כל הממון ואח"כ לקום ללכת חוץ לעיר שתצטרך לרצותו על הגט ניתנה כתובה ליגבות מחיים ע"ש. הנה מלבד דנראה דפלגן וא"כ לדידן דבתריה דמרן גרירי וסתם דבריו דאינה גובה מחיים ועוד דנראה דלא זכרו מדברי הריב"ש הנז' ועוד דהנכסים לפי הנר' בחזקת הבעל שהם שלו. הנה בלא"ה נר' מדבריו דכ"ז לענין כתובה ולא לענין נכסיו. ועוד נראה מסתמיות דבריהם דאין מקום לתביעתה למזונותיה ומזונות בתה מדלא צידד בזה ועוד דלא עדיפי מעיקר הכתובה. הן אמת די"ל דהמזונות ניתנו ליגבות מחיים אלא דאם ירצה ישלם לה כתובתה וא"כ אינו מחוייב במזונותיה. ועל דבר מזונות בתו