שואל ונשאל חלק א רפז

למכור מנדונייתא וג"כ יהיה דין הערב כן. אך עתה שנטרפה דעתו הויא כנכסיו ממש ואין מקום לחייב את הערב דאין וגו'. ג') דכיון דאינה רוצה לישב לא בחצר שדר בו חמיה ובעלה ולא בחצר אחרת אשר בעיר הנז' אלא בעיר אחרת אין בעלה חייב לזונה דעל ידי היותה בעיר אחרת היא נמנעת מלעשות מלאכה מהמלאכות שהיא חייבת לעשותן ויכול בעלה שלא לזונה עד שתעשה וכמ"ש מור"ם ז"ל באה"ע סי"פ סט"ו ע"ש והגם דהבעל שוטה אם נראה להב"ד שאינו מזיק כלום א"כ צריכה לעשות המלאכות בחצר אחת ואם מזיק עכ"פ תעשה המלאכות שאינם נתלים בחליו ועי' למרן ז"ל סי' ע' ס"ו שזכרתי לעיל דפוסקים לאשתו תכשיט והטעם דניח"ל בכך להיות לה תכשיטין וזה מורה דיושבת עמו בחצר אחת ואולי גם בבית אחת זהו הנלע"ד בזה דרך לימוד להלכה ולא למעשה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ל"ג

נשאלתי לחוות את דיעי הקצר באינהו דקי"ל בא"ה סי' קט"ו ס"ז דבבא לצאת י"ש מוציא אם יש פלוגתא בהא גופה מהפוסקים מערכה לקראת מערכה דלהני רבוותא גם בבא לצאת י"ש א"ץ להוציא ולהני רבוותא בבא לצאת י"ש מוציא אם הולכין בזה לקולא או לא

תשובה נלע"ד דכל כי הא דאין ב"ד כופין להוציא אינו אלא דרבנן וכ"ן מלשון הרשב"א במיוחסות להרמב"ן סי' קל"ג הב"ד מהר"י באסאן סי' פ"ו וז"ל ומה שאמר שמואל אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה לאו לאסרה עליו דבר תורה וגו' ע"ש וכן מתבאר להדיא מדברי העה"ש סי' קט"ו דין ח"י ע"ש וא"כ נראה דכל ספק שיש בזה אם ספק מציאות אם ספק פלוגתא ואין הכרע בדעת מרן ז"ל ספיקא דרבנן הוי ולקולא וכ"ש אם יש תרי ותלת פלוגתות דודאי מתירים מס"ס גם בדאו' כידוע זהו הנלע"ד אם כה יסכים מו"ר ועט"ר הראב"ד מקודש מהר"ם שתרוג נר"ו הכו"ח י"ג סיון התרפ"ב ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ל"ד

נשאלתי מידי"ן החה"ש הדה"מ כמה"ר ר' יוסף בוכריץ יצ"ו אודות איש אחד שבא לגרש את אשתו והיא אשה ראשונה והיא ואישה מילידי פה אי ג'רבא יע"א האם הב"ד נטפלים לו לגרש או לא

תשובה. מבואר בהרשב"ש סי' תי"ח ובה' חוט המשולש שבתשב"ץ טור א' סי' נ"ד שאסור להם להתטפל לו ובני עונשים עונש גדול ב"מ כיע"ש וכ"נ דעת מרן בש"ע אה"ע סי' קי"ט ס"ג דאיסורא קאמר וכ"ד הג"פ סק"ו בכונת מרן והרמב"ם וכ"כ הרב המגיה במש"ל פ"י מה' גירושין הכ"א וכ"נ דעת הח"מ ס"ק וכ"כ ה' בית מאיר ס"ג דכל הפוסקים ביטלו דברי מהר"ם לובלין בתשו' סי' קכ"ג עש"ב וכן מבואר בדברי הפר"ח סק"ה דכל שלא גרש כופין אותו שלא לגרש וכן שמענו וראינו שהרבנים שקדמונו היו נשמטים בכל עז ותעצומה מלגרש אשה ראשונה כל שלא מצא בה ערות דבר

ומעתה נראה פשוט דכיון דהאיש והאשה הם מילידי פה אי ג'רבא יע"א אדעתא דהמנהג דידן נשאת ואינו יכול לגרשה בע"כ אף במקום שמנהגם הפך זה. וכ"כ מרן בב"י סי' קי"ט בשם הרשב"א בתשו' דכל שנשא במקום שאין מגרשין אלא מדעת האשה סתמו כפירושו וע"ד כן נשאת שלא יגרשנה אלא מדעתה ע"ש ומינה נמי למה שאין מגרשין פה אשה ראשונה אא"כ מצא בה ערות דבר וכ"נ דעת מורינו הרב נר ישרא'ל זיתון זצ"ל בתשובתו אינו שיש לנו להתנהג ע"פ מנהג הב"ד הי"ו וכ"ש שאין הב"ד פה נטפלים לו כלל לא בסידור הגט וכתיבתו וחתימתו ולא בנתינתו אף אם יהיה מסודר במקום שמנהגם הפך זה. ולענין מה