שואל ונשאל חלק א רפד

תשובה מבואר בדברי מור"ם ז"ל אה"ע סעי' י"א דדוקא נחבשה בידי עכו"ם ומסורה בידם אבל אם נתיחדה עם גוי אפילו שחייבת להם אין אוסרים על היחוד וגו' ע"ש וכ"כ ה' המגיד פי"ח מהלכות איסורי ביאה הלכה ל' מדידיה ומדברי הרשב"א ע"ש וכן הדבר מבואר בתשובות הרשב"א סי' אלף רנ"א והוא ממש כעין נדון דידן ועוד דמדברי הרשב"א שם מבואר דאפילו יחוד אין כאן דבעינן הגפת הדלתות עם המנעול באופן שלא יוכל מי שהוא להכנס ובנדון דידן על הרוב וכמעט ודאי שלא יש מנעול ולמרבה סגור באותו המנעול הנפתח מבחוץ ומבפנים הנקרא (כובא) ועוד דמדברי מרן שם סעי' י"א נראה דכל עיקר החילוק הוא אפילו בנחבשה ממש בין על ידי ממון לבין על ידי נפשות ולא כמור"ם שחילק בין ממון לממון ע"ש וכן נראה דעת הרמב"ם שלא חילק בזה

איברא דבזמן הזה שיד העכו"ם תקיפה כבר כתב מרן ז"ל שם דגם על ידי ממון נאסרת אך לעומת זה כתב הכנה"ג אה"ע הגהת הטור אות ל' בשם הרד"ך בשם הגהות אלפסי דבזמן הזה שאין אומות העולם מטין דין הו"ל כאלו יד ישראל תקיפה ע"ש ועם כי הרד"ך עצמו והכנה"ג חלקו על זה ע"ש יש לומר דבזמן הזה שכל כך הממשלה מקפדת ומדקדקת בכל כיוצא בזה לברר האמת הו"ל כאלו ידינו תקיפה ומהרד"ך והכנה"ג לא חלקו רק לפי זמנם הם ועם כי כעת לא מצאנו מי שחילק כזאת עכ"פ מהני מיהא זה לסמוך על הגהות אלפסי שגם בזמנו סמך על זה ומצד החולקים יש לומר דבזמן הזה מודו וכאמור ועכ"פ הנה זה מועיל ומהני לאפושי בהתירא ולצרף דעת הגהות אלפסי גם אם יהיה הדבר שהכנה"ג ומהרד"ך חולקים גם בזמן הזה וכמו שכן דרך הרדב"ז ז"ל בכמה תשובות לצרף דעת מי שאין הלכה כמותו לאפושי בהתירא הגם דלא הוי הלכתא כיון שכבר יש מה דהוי כהלכתא. ועוד דכבר כתב הכנה"ג שם אות כ"ז דדוקא נחבשה ימים רבים אבל יום או יומים מותרת וכ"ש זו שאין כאן רק כמו רביע שעה ועוד דכתב הכנה"ג שם אות כ"ו דדוקא נחבשה בדין אבל שלא כדין מותרת וציין למהר"ם אלשקר סי' א' ועם כי כתב שם בשם ה' תרומת הדשן סי' רמ"א דדוקא לבעלה ישראל אבל לא לבעלה כהן לשון הרב הנז' מורה דמהר"ם אלשקר מתיר גם באשת כהן וא"כ יש לסמוך על מהר"ם אלשקר או לפחות לצרפו עם המתירים

ועוד דכבר כתב ה' יד אהרן אות ט' דהא דנחבשה על ידי נפשות אסורה דוקא נחבשה ביד מי שיש בידו להמית או להחיות אבל נחבשה ומסרוה ליד השומר לא חיישנן ע"ש ועוד דבנדון דידן דבעלה שם רק שאינו בחדר נראה דכיון שיכולה לזעוק וכמו שכתב הרשב"א בתשובה סי' אלף רנ"א ואימת בעלה עליה אין זה יחוד ודומה לזה כתב מרן באה"ע סי' כ"ב סעי' ח' אשה שבעלה בעיר אין חוששין להתיחד עמה מפני שאימת בעלה עליה. ועוד דכבר כתב הרשב"א בתשובה הנז' דהכתב החוקר מתירא מן המלך ואפילו נתיחדה אין לחוש ע"ש. ועוד דלא נתיחדה לרצונה אלא מתוך האונס אין לחוש לה וכמ"ש הרשב"א שם דאין לך ראיה גדולה מזו ע"ש. ועוד יש להאריך בזה וכדי שלא יהיה עוד עגון כתבנו לכת"ר נר"ו מה שנלע"ד ולרו"מ נר"ו ההכרעה למעשה וכמו שכן בקש ממנו להשיבו במוקדם האפשרי הכו"ח ביום י"ד כסליו הת"ש

ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א ע"ה רחמים חי חויתה בלא"א חנינא הכהן ס"ט

סימן ל"א לעי"ת טריפולי יע"א

נשאלתי ממעלת בית דין הצדק יכב"ץ בעיר טריפולי יע"א אודות מה שטען הבעל לגרש את אשתו ממה שכתב מרן סי' קנ"ד ס"י נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה וכו'

תשובה אין מקום לטענה זו דכל עיקר הטעם בזה אינו רק לקיים מצות פריה ורביה