שואל ונשאל חלק א רפב

סובר דאיסורא איכא מ"מ בהגלות לפנינו היום דבריו בתשובה שזכר מרן ז"ל והנדפס מזה בפאר הדור מתברר להדיא דס"ל דאין כאן שום איסור רק ספק חששא ולא ודאי חששא וכדעת ה' אור זרוע שזכר התה"ד שם ומזה מצאנו טוב טעם ודעת למה שחקר התה"ד שם בשאלה על מה סמכו וגו' ומינה נמי דנקיטנן בזה כדעת הרשב"ץ דאין בית דין זקוקין להם דאנן בדידן נקיטנן תמיד דכי פליגי שלשה עמודי ההוראה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש נקיטנן כרובא דידהו ומאחר שהעיד בגודלו הרמב"ם בתשובה שכן היו עושים בית דינו של רבינו יצחק בעל ההלכות ובית דינו של רבינו יוסף הלוי תלמידו וכל הבאים אחריהם וכן עשינו במצרים להתיר ודאי דהכי נקיטנן ועוד דספיקא דרבנן הוי ולקולא ועוד דכשאנו אין נזקקין לא עשינו מעשה וכשנזקקין עשינו מעשה ולכן שב ואל תעשה עדיף ועי' לה' שדה חמד ז"ל מערכת א' אישות סי' א' אות כ"ג בשם הרדב"ז ח"ב סי' תרפ"ב דאפילו בקטלנית גופה נהגו בה התר ואין מי שימחה בידם וכן כתב שם בשם ה' בנין ציון סי' קל"א דפסק דבשנים אין לחוש וגו' ובסוף הסימן כתב דמנהג עירו לינשא לשלישי ושראה בדורו אנשים חשובים והיו שלישי ע"ש ולכאורה דבריהם תמוהים דאיך נהגו הפך גמרא ערוכה וכן פסקו כל הפוסקים ולפי האמור יש לומר דכונתם רק באם לא באו לשאול שהבית דין היו מעלימים עין ואין מוחין בידם אבל אם באו לשאול מורים להם שלא תנשא

ועוד נראה דבנדון דידן שהשני מת זקן יותר משבעים שנה אינו מן המנין וכמ"ש הב"ש ז"ל סק"ו וכן אם הוא זקן לאו קטלנית היא והגם דהפת"ת ז"ל סק"ב כתב דהברכ"י ז"ל ומהר"ר צמח ז"ל הסכימו דגם אם אחד זקן הויא קטלנית מ"מ במה שמעלימים הבית דין עין מהם יש לסמוך על המתירים

ועוד נראה דכיון דהבעל הנז' הבא לישאנה הוא זקן וקטוע משני רגליו וקשה למצוא אשה שתנשא לו וישאר בחיים תלויים מנגד להקימו ולהשכיבו ולספק צרכיו וכן האלמנה עצמה אין לה קרן להתפרנס ממנו ובפרט בזמן הזה אשר היוקר יאמיר לכן נראה דכדאי הם המתירים לסמוך עליהם בשעת הדחק. ועוד נראה דיש לדמות זה למה שהתיר הרמב"ם ז"ל בתשובה הנז' ביבמה אפילו לכתחילה והיינו משום דהוי דבר מצוה וספק חששא נדחה מפני זה ככתוב שומר מצוה לא ידע דבר רע והוא הדין הכא דהוי דבר מצוה להציל את הזקן הנז' ולמצוא סיפוק צרכיו וקרוב לזה כתב הפת"ת בשם החת"ס בסי' ק"ל להקל בנחשדת דהוי כשומר מצוה זהו הנלע"ד ולתשובת הרה"ג ראב"ד מקודש וראש רבני תונס יע"א הנני מצפה ועל פיו יקום דבר נאם הכו"ח ביום י"ג לחדש שבט התרצ"ט פה אי ג'רבה יע"א ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן כ"ח הסכמת הרה"ג ראש הרבנים בעוב"י תונס יע"א ע"ז תונס יום כ"ו שבט התרצ"ט לפר"ג למעלת ותהלת הרב המובהק ואח לברק כמה"ר ר' כלפון משה הכהן הי"ו ונרו יאיר לעד לעולמים אמן אי ג'רבה יע"א

רב מאד יקר בתשובה על מה ששאל במכתבו מיום י"ג לחדשנו הנכחי אודות האלמנה אשר שני בעליה הראשונים חל"ש. התבוננתי היטיב בכל מה שכתב בענין זה להתיר משום זקן וגו' וגם לחולקים וגו' ונראה לי שיפה הורה דבודאי יש להתיר משום דהרבה פוסקים ס"ל דזקן אינו נחשב. והגם שיש פוס' שהסכימו דאף אם א' מהם זקן הויא קטלנית מ"מ במה שמעלימים הב"ד עין מהם יש לסמוך על המתירים כמ"ש מעכ"ת וע' לה' יד"א או' ג' שאם נשאת לב' או ג' זקנים אינם מן המנין ע"ש כנה"ג אות ב'. גם מה שכתב מעכ"ת דבנד"ד יש מצוה להציל את הזקן הקטוע משני רגליו ולמצוא לו סיפוק צרכיו יפה כתב דודאי ספק חששה נדחה מפני זה וכ"ד מהרלנ"ח ואפי' להרא"ש מתיר יבמה וע' כנה"ג והיד"א אות א'. בכבוד רב והוקרה בעד מ"מ הרב הראשי בתוניסיה ע"ה דוד כטורזה ס"ט: