שואל ונשאל חלק א רעט

אלה שזה קשה בעיניהם כנראה לעשותו ומזה נהגו במקומות הדומים לעיר הנז' שאחרי החופה באים וכותבים. ואם קשה להם זה יכולים להשתדל למנות ב' סופרים מעירם במאמר המלך יר"ה. ואם גם זה קשה להם אם מצד מציאות אם מצד הממשלה יר"ה יש לתקן לשעה באופן זה שיכתבו הכתובה בנייר הממשלה יר"ה הראוי לזה ויחתמו ב' עדים בכתובה. ואח"כ יוסיף החתן לכתוב בהיות כי פה עיר פ' אין סופרים מאחינו הממונים מהממשלה יר"ה לכן אני החו"ל מקבל עלי עדותם של העדים פ' ופ' הנז' כעדות ב' סופרים כשרים הממונים מהממשלה יר"ה ממש. וכן אני מודה בכל האמור מעלה פרט פרט ומחויב אני בו. והב"ד הי"ו ידונו על זה כדת משה וישראל והיה כל זה בקש"ם בדל"ב יום פ' שעה פלונית ויחתום שמו ואח"כ יכתבו ב' עדים אחרים אעח"מ ראה ראינו כשחתם פ' ב' פ' חתימתו הנז' ביום הנז' ויחתמו שמותיהם ובאופן זה על הרוב כי יהיה כח ב"ד יפה לדון בזה. אך אין הדבר כ"ך מוחלט אצלי שמועיל לפי חקי הממשלה ומ"מ יועיל זה לימים שבינתים עד שיפנה החתן מעסקיו וילך אל מקום שיש שם סופרים ויכתוב לה כתובה כראוי [אה"ב עי' בישיב משה ת"ב סי' קמ"ב שכתב דלפי הנימוס כתובה שאינה עשויה ע"י סופרים אינה כלום ונלע"ד שיש להחתן להוסיף שחייב בקש"ם עצמו ג"כ לחדש כתובה זו ע"י שני סופרים של הממשלה כשימצא שעה"כ ולא יהיה יותר מזמן פלוני דהיינו ששה חדשים או שנה] הכו"ח ביום ח' תמוז יה"ל התרפ"ד ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן כ"ג

שאלה האם מותר לאב להשיא בנו קטן בן י"ב שנים וחצי ואיך יקנו העדים מהקטן בכתובה

תשובה מרן ז"ל באה"ע סי' א' ס"ג כתב מצוה על כל ישראל שישא אשה בן י"ח והמקדים לישא אשה מצוה מן המובחר אבל קודם י"ג לא ישא דהוי כזנות. וראשית דבריו דנקיט בן י"ח דר"ל שגמר י"ז ונכנס לשנת י"ח וכמ"ש ה"ה בפט"ו מה' אישות והב"ד הרב באה"ט ס"ק ג' א"כ י"ל דמ"ש נמי אבל קודם י"ג ר"ל קודם התחלת שנת י"ג אבל משגמר י"ב ונכנס לשנת י"ג אין כאן איסור אך מדברי הטור וב"י אין נראה כן אלא דקודם י"ג היינו קודם שיגמור הי"ג שנים וכ"ן מדברי מרן ז"ל סי' מ"ג ס"א דקטן שקדש או נשא אינו כלום דלא תקינו רבנן קידושין לקטן ואסור להשיאו אשה בעודו קטן והגם דלא ביאר שיעור שניו נראה פשוט דהיינו כל שלא השלים י"ג וכמ"ש הרמב"ם בפ"ב מה' אישות הלכה יו"ד דהבן משיולד עד שיהיה בן י"ג שנה נקרא קטן ע"ש וא"כ אסור לאב להשיא בנו קטן בן י"ב שנה וחצי עד שיעברו עליו י"ג שלמים וכאמור

אמנם אם כבר התחילו בימי המשתה דקשה למחות בזה מפני המחלוקת ועוד דיש להם על מה שיסמוכו רש"י והתוס' ודעמייהו וכמבואר בב"י ע"ש נלע"ד דאם יש לו אב יקנו מאביו שהוא ערבן בכתובה כל ימי קטנותו ואם אין לו אב יקנו מהאפוטרפא ע"ז ואם אין לו אב ולא אפוטרופא יקנו מאמו על זה דכיון שהוא סמוך ונגרר אחרי אמו הויא כמו אפוטרופא ולאחר שהגדיל אז הכתובה מועלת וכמ"ש מרן ז"ל שם דאם קיימה משהגדיל כתובה קיימת וא"ץ לכתוב לו כתובה אחרת ודוקא מנה ומאתים אבל תוספת אין לה. ואם משום התוספת הרי האשה נתרצית בכך ואין זו נקראת בלא כתובה ותו דאז יכול לכתוב לה כתובה אחרת ואם חוזר בו אז הרי איהי דאפסידה אנפשה שנשאת לקטן. וע' לה' כנסת יחזקאל ז"ל סי' נ"ה והב"ד הבאה"ט סי' א' סק"ה מה שרצה לחדש ואינו לע"ד בפשט דברי הרמב"ם ז"ל וכן ע' מ"ש ה' ד"מ באה"ע ע"ד מרן ז"ל בב"י דאין הכרח לומר דהרמב"ם חולק על רש"י והתו' ויש לראות בדברי הרמב"ם ז"ל בהא דקטן שקידש או נשא וגו' ואם פסק כמ"ש מרן כאן הרי דבריו מבוארים הם כמו שהבין מרן ז"ל בב"י בדעתו ואין כאן מקום להאריך כעת בזה: