שואל ונשאל חלק א רעח

זהו החופה ואין הולכין כלל אחר הבעילה וכמבואר בנוסח ברכת האירוסין והתיר לנו את הנשואות לנו ע"י חופה בקידושין הרי שהבעילה היא אחר מה שנקרא נישואין וכן מבואר במס' כתובות ד"ה ע"א תני בר קפרא בתולה נשאת ליום הרביעי ונבעלת בחמישי ועי' לה' קרית חנה דוד הנד"מ אה"ע סי' ס"ד ע"ש]

סימן כ"א

שאלה אם מותר החתן למנות איש במקומו בז' ימי המשתה לישא וליתן בחנותו שבשוק וכן אם יכול לעמוד בחנות ולא ישא ויתן רק אם חבירו שואלו על המחירים יודיעהו

תשובה לענין למנות איש במקומו מסתברא להתיר שהרי המניעה מהמלאכה הוא כדי שישמח וזה מוסיף לו שמחה. וגופו הרי מקיים שבעת ימי המשתה ול"ד לז' ימי אבילות דהם ימי צער. ודומה לזה ראיתי לה' יד אהרן אה"ע סי' ס"ד הגה"ט אות א' ע"ש שהתיר לשותפו של החתן לפתוח חנותו ולתת חלקו של החתן ול"ד לאבל ע"ש והגם דלא זכר הרב רק שותפו נראה דה"ה לכל בא כחו רק דיברו בהוה או שהפוסקים שזכר לזה נשאלו. וכ"מ הדבר מבואר בה' בית דוד יו"ד סי' קע"ז שזכר הי"א שכתב בסתם דע"י אחר מותר וטעמו דמלך עושה מלאכתו ע"י אחר. גם כתב בשם ה' פרח מטה אהרן ח"ב סוף סי' ס"ה דלא אסרו אלא לחתן עצמו ולכן מותר לשותפו ומייתי שם דברי הפמ"א לראיה לדבריו ומשמע דלא שנא שותפו ל"ש אחר שרו כמו שיע"ש וכן מתבאר מדברי ה' פמ"א שם כמו שיע"ש וכ"ן מדברי מהריט"ץ סי' קע"ח לפי מה שנשאר מדבריו יע"ש

ולענין אם יכול לעמוד בחנותו בשוק אם הוא דרך טיול לשעה אין נראה לאסור ומעשים בכל יום להתיר אך להשגיח על חבירו במשאו ומתנו ולהודיעו המחירים נ"ל דאסור דכיון דעיקר התקנה לאסרו במלאכה לשמוח עם אשתו או משום דדומה למלך עי' הפת"ת סק"ג. ובב' הטעמים אלה לא ראיתי פנים להתיר דגם עי"ז אינו נותן לב לשמחתו וגם בזיון למלך לעמוד בשוק להורות לאחרים איך ישאו ויתנו הכו"ח ביום י"ב אדר התרפ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן כ"ב לעי"ת בן גרדאן יע"א

נשאלתי מהחה"ש והכו' כמה"ר ר' מכ'לוף יאנה יצ"ו בכתובה שאינה עשויה ע"י סופרים אשר להם מאמר מהממשלה יר"ה כי שם בעירם אין סופרים ונוהגים לכתבה ע"י מי שירצו ויחתמו בה ב' עדים פשוטים אם יש בזה איסור משום שוהה עם אשתו בלא כתובה או"ד כיון דעפ"י הדין העדים הפשוטים כשרים הם לזה אין לחוש

תשובה כפי מה ששמענו שלפי החוק אין הב"ד הממונים מהממשלה יר"ה נטפלים לכתובת האשה רק אם היא כתובה וחתומה ע"י ב' סופרים אשר להם מאמר המלך יר"ה יש פנים לאסור לשהות עם אשתו בלא כתובה ע"י סופרים שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה ויש לדמות זה למ"ש הרשב"ש בתשו' סי' ש"ך והב"ד מו"ה עה"ש סי' ס"ו אות ד' בקצרה שאין להניח הכתובה ברשות הבעל שכל עצמה של כתובה אינה אלא כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה וכיון שהכתובה ברשות הבעל אם תקניטני יקרענה ותהי קלה בעיניו להוציאה ויפטרנה בלא כלום ע"ש וה"ן הו"ל כאלו הכתובה ברשות הבעל שאם תקניטנו לא ישמע אל החיובים המוטלים עליו מצד הכתובה ואין מי שכופהו על זה וכאמור. וכן מצד תקנת בנות ישראל היה ראוי לשים לב שלא יהיו ח"ו כשבויות אצל בעליהם ואוכלים את אשר יביאו מבית אביהם או יכלו אותם ולא ימצאו דרך לגבות כתובתם בעת הראוי. והיה ראוי שיבוא החתן קודם החופה לפני הסופרים פה או במקום שיש שם סופרים ויקנו ממנו ויכתבו לו הכתובה ואח"כ ישוב למקומו ויעשו החופה