שואל ונשאל חלק א רעו

סימן י"ט

שאלה מי שבקש לגרש אשתו א' בגט וכתובה או ישא אחרת מפני שאשתו לא ילדה לו רק בן ולא בת ויש לה יותר מיו"ד שנים שלא ילדה ולפי"ד היא זקנה כבת ע' או פ' שנה וחדל להיות לה אורח כנשים ואשתו בקשה שישיא בנו ואז יולד לבנו בת. עוד טענה האשה שאם הדין עם הבעל יקח כרצונו משאר בנות העיר זולתי אשה פ' ואז אם יכלה לסבול מ"ט ואם לאו יגרשה בכתובה

תשובה מרן ז"ל בסי' קנ"ד ס' יו"ד כתב נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה או ישא אשה הראויה לילד ואם לא ירצה כופין אותו עד שיוציא ויש במשמעות זה דלא ילדה כלל הא אם ילדה אפי' שלא קיים מצות פו"ר אין כופין אותו להוציא ויש עוד לפרש דלא ילדה ר"ל שלא ילדה כמצות פו"ר. ועם כי הלשון נוטה קצת לפירוש הראשון מ"מ הענין נוטה לפירוש השני דאלת"ה אם ילדה רק בת ועמדה עשר שנים היתכן לומר דתסגי ליה והגם די"ל דכי ילדה גם בת יש תקוה שתלד עוד דהא מיירי בשראויה עוד לילד ולא בזקנה וכיוצא מ"מ אין זה מסתבר דאי איתא דאמרינן הלא יש לה תקוה להוליד א"כ גם בלא ילדה כלל ומה לי לא ילדה כלל או ילדה רק בת וכבר מור"ם כתב וי"א דכ"ז דלא הוליד כלל אבל אם הוליד זרע קיימא אעפ"י שלא קיים עדין פו"ר אין כופין להוציא ומשמע דס"ל דסתם מרן אינו כן ובעינן שקיים כבר מצות פו"ר. והגם דילד"ח דמפני שסברא זו אינה מבוארת ברוה"פ לכן כתבה בי"א מ"מ מדכתב וי"א ולא י"א משמע דקפליג אסתם אלא דאין זה מוכרח דכה"ג מצינו בדברי מרן בכ"מ שהסתם סובל ב' פירושים ומסיים וי"א ואינו חולק ואכמ"ל בזה

אך נלע"ד דלא פליגי הפוסקים הנז' בזה רק לכופו אבל אם בא הוא לישא ולקיים מצות פו"ר כ"ע מודו דיכול לא מבעיא אי מצי למיקם בסיפוקי תרי כמו שביאר ה' בית יהודה אה"ע סי' ג' אלא אפי' לא מצי למיקם בסיפוקי תרי כיון שהוא אומר שרוצה לגרש אשתו הראשונה ולתת לה כתובתה ונותן לה הבחירה בידה אם שתניחהו לישא אחרת או לשתתגרש היא שומעין לו חדא דכיון דל"פ רק אם כופין לא מפשינן פלוגתא לומר דפליגי גם אם רשאי מצד גירושי אשתו הראשונה ותו דודאי אתי עשה דמצות פו"ר ודחי הלאו דרבנן דלא יגרש אשתו הראשונה ותו דכל דנותן הבחירה בידה לשתתגרש או להניחו לישא אחרת והיא בוחרת רק הגירושין הוי הגירושין כמו ברצונה וכמ"ש הב"מ סי' ע"ט דהגם דלא מצי למיקם אפשר לה שתשב תחתיו ותתגלגל עמו. וכ"ש במסופקים אי מצי למיקם או דמסתברא דמצי למיקם כפי פרנסת אנשי העיר. והגם דבעלמא אין נראה להתיר לגרש אשתו ראשונה הגם דתובע אחת מהשתים או לגרשה או לישא אשה אחרת מ"מ בכי הא דלא קיים מצות פו"ר ולא אפשר לו בלא"ה נלע"ד דיש לסמוך ע"ז להקל ועוד דכבר כתב ה' עה"ש סי' זה וסי' א' וה' באה"ט סי' זה ס"ק כ"ה דכ"ז בראויה להוליד אבל כשהיא זקנה כופין אותו להוציא והגם דהפת"ת ס"ק כ"ו כתב בשם ה' מעיל צדקה סי' ל"ג דהנ"י לא חילק בכך ועוד דכיון דיש סוברים דדוקא שלא ילדה כלל הוא דתנן הכי אבל ילדה בן או בת לא. מה"ת לחדש מלבנו זה. ועוד דלא ראינו מעולם אנשי השם שגירשו נשותיהם הזקנות אף כי אין להם רק בן אחד או בת אחת ע"ש מ"מ כ"ז לא מהני רק שלא לכופו ע"ז אבל אם הוא תובע מצות פו"ר נראה דגם ה' מעיל צדקה מודה ובלא"ה נלע"ד דיש להשיב ע"ד ה' מ"ץ בזה דאם משום דהנ"י לא חילק אינו מוכרח די"ל דהדבר מובן מאליו וכן מ"ש מה"ת לחדש מלבנו ל"ק דהדבר מוכרח לפי היסוד דהוי הפירוש כהסוברים דבעינן שקיים פו"ר ומינה דצ"ל דגם החולקים מודים באי אפשר לקיים וגם מ"ש מהרבנים אנשי שם אינו מוכרח דגדול השלום ולכן הב"ד העלימו עין מלכופם ועוד דאין כח ב"ד יפה כ"ך בזה ועוד דאם הם אנשי שם מי גדול מהם לכופם והם שלא כפו עצמם מצד איזה