שואל ונשאל חלק א רעד

חיישי' לב"ד טועין דב"ד בתר ב"ד לא דייקי אא"כ אנו מכירים שאותם שסידרו הגט אינם בקיאים שאז אפי' כתב בהו חיישי' להו ע"ש (והוא מדברי מור"ם וכ"ן מתשו' מהר"ם אלשקר סי' ז' שכ' דזהו הטעם דאומר שליח ב"ד אני מהני ע"ש ועיי' להפת"ת סי' קמ"א סקכ"ח וקמ"ב סקי"ז ע"ש ומשם בארה דבליכא ריעותא בגט לכ"ע לא חיישי' לב"ד טועין ע"ש]

והגם דבזמנינו זה נתמעטו הדורות והלומדים והחכמים ואין אנו מכירים מה טיבם של הב"ד הנז' כיון דעכ"פ אנו רואים שהגט כתוב כהלכתו וכן שטרי השליחות וההרשאה כתובים כהלכה אין לנו לחוש ועוד דמסתמיות דברי הפוסקים שלא חילקו בזה ש"מ דלא שנא ועוד דאם באנו לחלק בין זמנינו לזמן הראשונים היה לו להלבוש ודעמיה לחלק ג"כ בין זמנם לזמן הראשונים ואלד"ס א"ו דאין לחלק בכך

ובכן נלע"ד ברור דיכול הבעל למנות שליח מעירו להוליך את הגט לאשתו אם יהיה האופן שיהיה לו איזה נוסע למקומה או שתבוא היא לעיר השליח ואם לאו שימנה אחר במקומו עד מאה שלוחים אם מעירו אם מעיר אחרת ויבוא לפני ב"ד בעיר הבעל ויאמר להם בפ"ן ובפ"ן וימנה בפניהם השליח פ' שבמקום האשה וישלחהו אליו בבי דואר ושם השליח הב' יאמר בפני ב"ד שליח ב"ד אני ויעשו ההרשאות כנהוג ובהם סימני הגט כנהוג וכן זכורני שעשינו מעשה ב"פ פה אי ג'רבה יע"א וכמ"ש בזולת זה בארוכה. זהו הנלע"ד ברור בזה להתיר האשה העגונה מכבלי עיגונה זה כמה וכמה שנים וכבר האריך בזה הגאון השד"ח במעשה הבא לידו אך כ"ז אם יסכימו אתי אחי ורעי היושבים על כסא המשפט והצדק הכו"ח ביום ט"ז טבת התרפ"ח ליצירה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ט"וב

שאלה אחים שנפלה לפניהם יבמה ליבם או לחלוץ והם כלם מעירינו אי ג'רבא אלא שהגדול העתיק דירתו לעיר אחרת והגדול שבאחים בעיר רוצה לחלוץ האם יש מצוה לשלוח לאח האחר לראות אם הוא חולץ או מיבם ואם רוצה לחלוץ או ליבם ומעכב אותו רק ההוצאות של המסע בואו וחזרתו ובטלתו אם עי"ז לא הויא מצותה בגדול או יש לחוש לכך וישלם הוא או היבמה ותהיה בגדול

תשובה ביבמות דף ט"ל תנן תלה בקטן עד שיגדיל או בגדול עד שיבוא ממדינת הים אין שומעין לו אלא אומרים לו עליך מצוה או חלוץ או יבם ומבואר שם בגמרא מדפריך אמאי נינטר דילמא אתי וחלץ אלא כל שהויי מצוה לא משהינן ע"ש דמיירי מתניתין בתלה בגדול ממנו שהוא במד"ה ועכ"ז שהויי מצוה לא משהינן וכ"פ מרן ז"ל אה"ע סי' קס"ה ס"ה או שהיה אחיו גדול ממנו במד"ה ואמר המתינו לו עד שיבוא אין שומעין לו ומשמע מזה לכאורא דכל שהוא נוסע ממקומו לעיר אחרת שהיא במד"ה אין משהין את המצוה וחולץ לה גדול האחים שבכאן אפילו בעל כרחו וכ"ש אם הוא מוכן לעשות כן מעתה דאין לעכב את המצוה

אלא דיל"ד אמאי קתני מד"ה ולא קתני עיר אחרת וצ"ל דעיר אחרת כיון שהיא ממדינה אחת שולחים אחריו אלא דקשה דא"כ אמאי קתני מד"ה ולא קתני במדינה אחרת ונראה דמזה מוכח דבעינן שיהיה במדינה אחרת והיא בתוך הים. וילד"ח דה"ה למדינה אחרת ודיבר התנא בהוה דמסתמא המדינות חלוקות הם בים וכ"ר להבאה"ט בשם הכנה"ג הגה"ט שכ' דה"ה במדינה אחרת כל שחלוקה בלשון אחרת לאפוקי אם הוא במדינה זו ממתינים עליו ע"ש וא"כ בנ"ד שהוא בעוב"י תונס ממתינים עליו אך י"ל דה"מ אם דירתו פה אבל אם עקר דירתו שם ואינו עתיד לבוא אין ממתינים [דכן דייק לשון ממתינים לו דהיינו שידוע לנו שהוא בא בודאי אז ממתינים לו עד שיבוא וע"ז סיים דאין הכרח די"ל דממתינים היינו אחר ששולחין לו] ולעומת זה י"ל דממתינים דקאמר ר"ל שולחים לו שיבוא וממתינים אבל מדברי הבאה"ט