שואל ונשאל חלק א רעא

טיבם של מסדרי הגט שם ואולי אינם בקיאים וראויים לזה ז') מצד היות הגט נשלח ע"י הבידואר והו"ל ע"י נכרי וחיישינן לזיוף או דאין לו תורת שליחות ועוד איזה ספיקות שיתבארו בתשובתי בעה"ו

והנה מצד הספק הז' דנשלח ע"י הבידואר שהוא מתנהל ע"י גויים וכיוצא מבואר בדברי מרן ז"ל סי' קמ"א סעיף ל"ה דהשולח גט ביד גוי שיתננו לפלוני ומינה הבעל בכתבו לאותו פלוני שליח להוליך הגט לאשתו כשר מפני שהגוי אינו עושה אלא מעשה קוף בעלמא ע"ש והגם דמבואר בטור וב"י דהגאונים כתבו דגט כזה פסול הוא ורק לענין אם נשאת לא תצא ומבואר דלדעתם אפי' בדיעבד שניתן פסול מ"מ כבר הרא"ש ז"ל כתב דאין מקום לפסול הגט וסיים דכן נוהגים באשכנז וצרפת עפ"י ר"ת לשלוח גט וקידושין ע"י נכרי וממנה בכתבו ישראל שבאותו מקום שליח ע"ש ומשמע מזה דגם לכתחילה עושים כן באשכנז וצרפת וא"כ גם מ"ש מרן ז"ל לשון כשר היינו דגם לכתחילה עושים כן אך משום דאין זה ודאי רק בדלא אפשר בישראל ושעת הדחק וכיוצא דהוי כדיעבד משו"ה נקט מרן לשון דיעבד וכן גם הרא"ש לא הוצרך לומר דלדעתו גם לכתחילה שפיר דמי רק כתב להכשיר בדיעבד וממילא גם לכתחילה בדאיכא דחק חשיב כדיעבד ושולחין בכה"ג גם לכתחילה ולזה סיים הרא"ש דבאשכנז וצרפת שולחים וגו' כי הכל אחד הוא וכאמור

וכן ראיתי לה' יכין ובועז ח"א סי' ס"ה שכתב והגוי יכול להביא אותו כל שלא יהיה שליח אלא שיביאנו וימסרנו ליד שליח ישראל שלא עשה אלא מעשה קוף בעלמא וכן כתבו גדולי האחרונים אעפ"י שמקצת גאונים לא הכשירו זה וא"ז הרב ר' שמעון בן החכם ר' צמח ז"ל מצא סמך לדברי המכשירים ע"ש וכ"כ ה' משכנות הרועים מע' ג' אות י"ז דדעת מרן ז"ל משמע דאפי' לכתחילה ואנו אין לנו אלא פסק מרן ז"ל בש"ע ע"ש וכן ראיתי לה' בית יהודה במנהגים דף ק"י ע"ג ס"ד שכתב דכבר נהגו להקל עפ"י סברת הש"ע סי' קע"א סל"ה ושכ"כ בפשיטות ה' יכין ובועז וגו' ע"ש ומזה מוכח דגם הוא מיירי בלכתחילה ושכן הבין בש"ע דאלת"ה לא היה שותק בהביאו דברי ה' יכין ובועז מלהעיר עליהם והגם דסיים שם דאמר לו רבו דאין לנהוג כן רק במקום עיגון דבלא"ה לעולם יש לעשות שליח הולכה או כתיקון המבואר בתומת ישרים סי' ק"ב ע"ש הא מיהא מודה דכי איכא עיגון שפיר יש לעשות לכתחילה אך בליכא עיגון נראה דכ"ע מודו דאין להקל וע' לה' משה"ר שם דנראה שסובר בדעת מרן דא"ץ עיגון ע"ש ואינו נלע"ד אלא כדכתיבנא וכ"ן דעת מור"ם ז"ל דלא זכר שיש חולקין על מרן ז"ל רק מצד השליחות בכתב ומשמע דמצד זה דנשלח ע"י גוי לא איכפת אלא דה' באה"ג ז"ל כתב דמור"ם טעמו מפני דברי הגאונים וכבר הרבה מהאחרונים חלקו ע"ז עי' הפת"ת והשד"ח: בכ"מ. ומעתה כיון דמרן ומור"ם וגדולי האחרונים ורבני המערב ורבני אלג'יר ורבני תונס ז"ל נקטי בפשיטות להקל שלא לחוש לדעת האוסרים ודאי דהכי נקטינן וכ"ן ג"כ דעת רבני קושטא ודעת רבני ירושלים כמ"ש ה' בני בנימין וקרב איש סי' י"ט שנשלח להם מקושטא גט ע"י הבי דואר ולא ערערו בזה כלום ע"ש

והגם דאנן בדידן נקיטנן תמיד לחוש בגיטין לכל הסברות אפי' שהם נגד מרן ז"ל ומשתדלי' לצאת אליבא דכ"ע וכמ"ש ה' מצות כהונה סי' (ס"ז] ע"ש וכ"כ העה"ש אה"ע סי' מ"ב אות ב'] בשם מהריט"א וכמובא דבריו במשה"ר מע' (ק' אות כ"ג דרצ"ה ע"א] ע"ש מ"מ נראה דהיינו דוקא כשהפלוגתא בגוף הגיטין או הקידושין אבל בנדון זה דאינו תלוי אלא בשליחות מוקמי' ליה אדינא לפי מה שתכריע ההלכה וכבר מרן ז"ל ודעמיה הכריעו להקל ועוד נראה דלא נאמר כלל זה לחוש לכל הסברות בגיטין וקידושין רק בדליכא עיגון אבל בדאיכא עיגון אין לחוש לסברות שאינם כהלכה וכן מתבאר מדברי העה"ש שהזכיר ה' משה"ר שם

ועוד נלע"ד דאין זה רק במקום שלא נתפשט המנהג אבל בנ"ד שנתפשט המנהג באשכנז