שואל ונשאל חלק א רע

סימן ט"ו לעי"ת גאבס יע"א

נשלאתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' סוסו הכהן הי"ו על המתנות שנותן החתן להכלה בראשית דיבורו עמה אם תקח אותם יתרים על כתובתה אם נתאלמנה או נתגרשה. ושמדברי העה"ש אה"ע סי' ע"ז נר' דשייכי להכלה. ובקש לעמוד על דעתנו ועל מנהגנו

תשובה מרן ז"ל בב"י סי' צ"ט כ' בשם הריב"ש לחלק בין מעות ושאר מטלטלים שאינם מלבושים ותכשיטין בין סבלונות תכשיטי כסף וזהב שנותן החתן להכלה להתנאות בהם דבמעות וכיוצא זוכה האשה. ובתכשיטין זוכה האיש. ומדברי ה' בית יהודה דף קי"ב ד"ה בענין המתנות וכו' מבואר להדיא דמה שנותן החתן להכלה בין קודם חופה בין ליל החופה שנקראים ג"כ בשם ,,ארוייא" (נר' פשוט דכונתו מלשון ראיה שרואה החתן את הכלה) אינם שלה דלא נתנם לה אליה על דעת להתנאות בהם ע"ש. ומזה מבואר דלא קי"ל כהרדב"ז שזכר העה"ש בסי' ע"ז דלא כהריב"ש וממילא מבואר דמה שכ' העה"ש ע"ז ונראה דהמוהר וכו' אינו אלא לדעת הרדב"ז. ואפשר דהרדב"ז גופיה אתי עלה מצד מנהגם דלא נהיגי כהריב"ש וכמ"ש השש"א אה"ע סי' ס"א בשם מהריק"ש וכבר נודע דעירו של מהריק"ש היא מצרים עירו של הרדב"ז. וא"ך לדידן ודאי דבתריה דמרן הב"י גרירין שפסק לדברי הריב"ש וכן פסק מור"ם בסוף סי' צ"ט דברי הריב"ש בקצרה. ובלא"ה נר' מדברי הרדב"ז ח"ב סי' ר"ה שזכר העה"ש שם דמנהג מצרים במהר הבתולות היה במעות וכיוצא בהם שאינם תכשיטין. וא"ך י"ל דהרדב"ז והריב"ש מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ומינה דדברי ה' בית יהודה הם ג"כ בתכשיטין ולא במעות. וא"ך אם שאלתו על התכשיטין הדבר ברור דזוכה בהם הבעל ואם הם מעות וכיוצא הדבר ברור שזוכה בהם האשה כמבו' מדברי הריב"ש שזכר מרן בב"י

ומה ששאל על המנהג. הנה בעונותינו הרבים בזמננו זה זקנים משער שבתו וחיי לרבנן שבקו ואין לנו למי לשאול ואין אנו יודעים איך היו עושים הראשונים. אך מסתמא כדין נהגו וכידוע דכל ספק במנהג מוקמינן ליה אדינא. ועוד דמדברי ה' זרעו של אברהם הנדפס מחדש דף ע"ו ע"ב ד"ה ותו שכ' והדבר ידוע דפה מתא ואלגזאיר בדרך אחד ילכו. ומדברי השש"א אה"ע סי' ס"א בסופו ומדברי מוהרמ"ז ז"ל בוידבר משה אה"ע סוף סי' ט"ו מתבאר דאזלינן בתריה דה' בית יהודה אם לא נודע שהמנהג הפך זה. וכן זכורני שכן שמעתי ממוהרס"ך ה' המחבר ברכת ה' ז"ל כאותה שמועה שזכר ה' וידבר משה ז"ל וכל שכן במקום שההלכה ג"כ מוסכמת למנהג שזכר ה' בית יהודה ז"ל זהו הנלע"ד בזה. הכו"ח פה אי ג'רבה יע"א ביום כ"ח ניסן התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ט"ז

שאלה אשה שהלך בעלה למדינת הים למקום רחוק הרבה ולא רצה לבוא ואין נמצאים שלוחים הבאים מהתם לעיר האשה ועמדה עגונה כמה שנים האם אפשר שהבעל בעירו ימנה שליח מעיר האשה ע"י ב' עדים שבעירו וישלח את הגט ע"י הבי דואר (הפוצטא) ושלוחו יקבלהו מהפוצטא ויתנהו לאשתו

תשובה מה שיש לחוש בזה הוא א') מצד השליחות עצמה אולי אינה מועלת רק אם יהיו השליח והמשלח פנים בפנים ולא זה כאן וזה בעיר אחרת ב') מצד דשמא השליח לא קבל אז תחילה השליחות ואח"כ חוזר בו ומקבל ג') מצד דשמא הבעל יבטל השליחות ד') מצד שאינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם ה') מצד דאין ידועה חתימת עדי ההרשאה לשליחות ולא עדי הגט ולא חתימת ב"ד שעמדו בסידור הגט ו') מצד דאין אנו מכירים מה