שואל ונשאל חלק א רסח

ועוד דכיון דפקע מינה איסורא דאורייתא משאר טעמים יש לסמוך על הרא"ש ודעמיה דבלא ראו הטביעה מעידים גם לאחר כמה ימים וכמש"ל אות י"ב ע"ש דהא הו"ל סד"ר ולקולא. ועוד דבפסחים יו"ד בפלוגתא דרבי ורשב"ג נקיטנן מיהא דבדרבנן אמרינן קבר שנאבד הוא קבר שנמצא א"כ בנ"ד דהויא רק דרבנן תולין כן ועי' להפת"ת ס"ק קכ"ח בשם הנו"ב סי' מ"ו וכ"ש להראב"ד והרז"ה והה"מ כיע"ש

ועוד יש להתיר מס"ס דשמא כמהר"ם בר ברוך והרא"ם דבמכירו מחיים לא חיישינן לבדדמי ואת"ל כהחולקים שמא זה לא נשתהה. או שמא כהסוברים דבב' עדים מיהא לא חיישי' לבדדמי ועוד יש לצדד לפרש כמה ספיקות וצדדים היוצאים מבין הטעמים האמורים למעלה ובמה שכתבתי לע"ד יש כדי די לסמוך להתירה גם מדרבנן אליבא דכ"ע ואפי' להסוברים דאין להתיר בס"ס בעיגונא ה"מ בדאיכא איסור דאורייתא ועוד דבג' ספיקות מודים כמ"ש הרב רב פעלים ח' סי',, וכ"ש בדאיכא כמה ספיקי ספיקות וכאמור

פש גבן לברורי אם מה שאמרו דיש חיכוך בחוטמו הוי כמכה ומיא מרזו מכה ואינו ניכר ואין מעידים או לא ונלע"ד דגם מזה אין לחוש דהרי מבואר בדברי מרן בתשו' סי' ו' והובא בקע"ד שבסוף הש"ע אות קע"ב דבנפצע באחד מאיבריו אפי' חסר קצת בשר נראה דמעידים עליו וכ"כ בקמ"ר שם אות תי"ב דקליפת עור אינה כלום וכ"ש חיכוך מהמים ועוד דכיון דקי"ל דאם הוכה אחר שמת אין המכה כלום וכמ"ש מרן בתשו' סי' יו"ד וכ"כ הבאה"ט ס"ק ס"ה בשם מהרח"ש דלכ"ע אין לחוש למכה שהיתה לו אחר שמת א"כ בנ"ד דפקע מינה איסורא דאורייתא ומספיקנן אימתי הוכה הו"ל סד"ר ולקולא. וע' להפת"ת ס"ק קט"ו בשם ה' פרח שושן כלל ג' סי' א' דאפי' בודאי מכה וספק אם מחיים תולין להקל ע"ש וכ"ש בנ"ד דהויא רק מדרבנן. ועוד דמדלא תפח ש"מ דהמכה אחר שמת היתה או שאין זו מכה דאלת"ה מתפח הוה תפח. ע"ד מש"ל אות ג' ע"ש

ועוד דמרן בתשו' סי' יו"ד כתב דדעת הרמב"ם והסמ"ג ורבינו ירוחם והוב"ד בקע"ד אות ר"י דאין לחוש לעולם למכה ע"ש והגם דמרן בש"ע חייש לה ה"מ בספק דאורייתא אבל בנ"ד דפקע מינה איסורא דאורייתא יש להתיר מספק דפלוגתא וכדין שאר ספיקי דרבנן

ועוד דיש לסמוך על ר"ת דבאינו חבול בפניו וכ"ש אם גופו שלם דמעידים גם אחר כמה ימים והיינו משום דלא חיישינן לשינוי דנפיחה וא"כ גם ביש מכה אין לחוש ומעידים דכל עיקר חשש המכה אינו אלא משום דעי"ז נתפח ואם לא חיישינן גם דנתפח לא חיישינן למכה ולא מקרי נ"ד חבול בפניו דחבלה היינו נטילת איזה מהפרצוף וכמו שכ"כ רש"י בגמרא יבמות ק"ך ע"א ד"ק אין מעידין

ועוד דכיון דלהרא"ש והטור ומור"ם כי לא ראו הטביעה לא חיישנן לבדדמי גם אחר כמה ימים מינה נמי דלא חיישנן למכה דהכל מטעם אחד דחששת נפיחה וכאמור וא"כ בדרבנן סומכין ע"ז

ועוד די"ל דזה החלל לא היה כלל במים וכמש"ל אות י"ג וא"כ ליכא חשש דמכה וכיון דפקע מינה איסורא דאוריתא יש פנים לסמוך להקל ואי משום האומדנא דהיה במים הרי ג"כ לעומת זה העדים אומרים כי זה רק מחיכוך המים ולא היתה מכה לפי משמעות דבריהם

ועוד דיש סוברים דוקא אם המכה ברגליו כמ"ש ה' באה"ט ס"ק ס"ה בשם מהרשד"ם סי' נ"ד ועם כי יש חולקים בדרבנן מיהא יש לסמוך על המקילים

ועוד דיש סוברים דבתוך שלשה ימים לא מרזו מכה וכמ"ש הפת"ת ס"ק קי"ט וע"ש דהורה ה' ישועות יעקב למעשה להקל בצירוף חכמי הדור וכ"ש בנ"ד דפקע איסורא דאוריתא מינה

ועוד דהרי איכא ס"ס שמא הוכה אחר שמת ואת"ל קודם שמא הלכה כהסוברים דאין לחוש למכה: