שואל ונשאל חלק א רסג

אין זה רק מדרבנן אבל מדאורייתא מתירים שפיר בס"ס וכן בכל ס"ס דאתחזק איסורא דיש סוברים דאין להתיר אין זה רק מדרבנן אבל מדאורייתא יש להתיר ועוד דהרי הפר"ח מסיק להתיר בס"ס דאתחזק איסורא בעלמא וכ"ן דעת האחרונים וא"כ נראה דגם לגבי עיגונא דאתתא יש להתיר בס"ס לגמרי וכ"ש דיש להתיר מדאורייתא ע"י ס"ס גם בעיגונא וכאמור

הי"ג) שכתב מו"ה עה"ש אות ע"א בשם ה' בשמים ראש סי' קל"ו דאם ראה מת על שפת הים אין ראיה שהמים פלטוהו ליבשה ואימור נתעלף אדם שם ומת או נפל שדוד מחליו שהיה לו ואין זה קורבא דמוכח לדון עליה ע"ש וא"כ י"ל דמותרת מס"ס שמא חלל זה מת ביבשה ע"י גוים והשליכוהו שם וכיוצא כגון שיצא מן הים חי ומת בחוץ וכדומה וא"כ בתוך שלשה ימים מעידים עליו ואת"ל דמת בים שמא לא נשתהה וגם להסוברים דאין להתיר מס"ס בעיגונא הא מיהא נראה דמדאורייתא שריא וכמש"ל באות הקודם והגם דהאומד בנ"ד מכריע יותר ויותר דמת בים ופלטו הים כיון דכי אזלינן בתר אומדנא האומדנא ג"כ מכרעת יותר ויותר דזה החלל הוא הנעדר א"כ שפיר יש לעשות הס"ס הנז' ואין האומד הנז' סותר הס"ס כיון דאיכא נגד זה אומר להתיר דעדיף מניה. (ועי' לעיל בטעם ח')

הי"ד) שכתב הרדב"ז בדברי דוד סימן כ"ד בשם מהר"ם בר ברוך דאם המעיד עליו הוא היה מכירו מחיים ומעיד עליו אחר מותו אפי' לאחר כמה ימים מהימן ע"ש וכן ראיתי לה' יד אהרן הגה"ט אות קמ"א שכ"כ בשם הרא"ם ז"ל וא"כ כ"ש וק"ו באיש כזה אשר מלאכתו היה עגלון נושא סבל על עגלתי אשר איש כזה הנוסע תמיד ממקומו אל הסביבות בעבור מלאכתו זו יהיה ידוע ומפורסם לכל ועוד דנקבר ע"י החברה קדישא אשר מסתמא הם רבים וכלם מבני עירו וביחוד הב' עדים הללו (כפי המסופר) כי הם יודעיו ומכיריו הרבה וא"ך נראה דגם החולקים על מהר"ם בר ברוך יודו בנ"ד מיהא דעדיף טפי ועוד נראה דגם אם יש חולקים מודו מיהא למהר"ם בר ברוך דמדאורייתא שריא שלא להרחיק הפלוגתא כ"ך וכמש"ל בטעם ג' בשם רבני בבל ע"ש

הט"ו) שכתב ה' מכתם לדוד ז"ל סי' ג' דכיון דמת זה נמצא ממש סחור סחור לאתרא דמתבעי מינה אשר נפקד מושבו מההיא מתא וירונא דיתבא על נהר אדיצי ושם נמצא שנטבע באותו הנהר גופיה אין ספק דאית לן למימר מדינא דאורייתא כאן נמצא וכאן היה ולא חיישינן דילמא מעלמא אתי דכיון דידעינן כי לא נפקד מאותה העיר דשייכא בההוא נהרא רק יהודי זה ונמצא שם יהודי אחד אפילו בלא סימנים היה מקום מדאורייתא לתלות כי הוא זה דהו"ל רוב וקרוב המצוי דאזלינן בתר הקרוב גם לדעת כפר"ח דסובר דרוב וקרוב דמוכח אזלינן בתר הרוב וכ"ש דסימנים מוכיחים עליו והלכך בכה"ג כ"ע מודו דנפקא לה מאיסור תורה ועדיף טובא מההיא דסברת המבי"ט ואפי' הפ"מ והמ"מ בכה"ג פשיטא דליהוי לן מינייהו מודים דרבנן ע"ש ומינה ומינה לנ"ד שלא נשמע שנפקד אז רק זה הנעדר ונמצא החלל הזה על שפת הים דיש לומר כאן נמצא וכאן היה וזה הוא ומותרת מדאורייתא. והגם דשם ה' ז"ל שדי נרגא בזה דדילמא גוי הוא מההוא אתרא והוצרך לשני סימני טהרה מילה וציצית ע"ש מ"מ נלע"ד שלא כתבו כן רק לפי זמנו אבל בזמנינו זה אשר הממשלה יר"ה עינה פקוחה מאד לדעת מכל נעדר בין גוי בין ישראל ומי שלא יגיד מזה ענוש יענש בפלילים א"כ כמו שכתב ה' הנז' דמה שלא נשמע שנפקד יהודי זולתו הוי הוכחה דלא יש רק זה כן נמי י"ל דממה שלא נשמע דנפקד מהעיר ומהסביבות לא גוי ולא ישראל רק זה הוי הוכחה דזה הוא החלל זהו הנעדר. וכ"ש שהעיד פרג'ון ן' משה חדאד דהדבר הגיע להממשלה ונבחן ע"י רופא הממשלה דודאי י"ל דאי איתא דנפקד איש אחר היתה הממשלה שומעת ומסתפקת היא וקרובי הנפקד השני להסתפק שמא הוא זה ולא יהיה להם לתת אותו לקרוביו לקברו וממה שנתנוהו ולא נסתפקו ולא חשו לזה צ"ל חדא מתרתי או שלא נשמע ולא נודע כלל דיש נפקד אחר. או דנתברר