שואל ונשאל חלק א רס

אנפי ולומר דלא אשכחן בגמרא דאמרינן מייא מצמת צמתי רק בתוך המים אבל כגון זה ל"א ע"ש לע"ד דברי רבינו בצללא נכונים בטעמם חדא דכיון דאמרינן מייא צמתי ליה מה לי אם הוא מוקף כלו או שרובו אי מיעוטי במים ועוד דרבינו בצלאל כתב כן מסברא והסברא נותנת דכיון דהיה משוקע כלו במים ואח"כ נשארו חלקים ממנו במים הו"ל איתו לחות של המים עומדת תמיד וצומחתו מהנפח. גם מ"ש עוד מהרח"ש ועוד דעל שפת הים מקרי אפילו במקום שאין גלי הים מגיעים שם כיון שהוא סמוך לים ע"ש הנה לפי מה שביארתי בעניותי בכונת רבינו בצלאל אתי שפיר זה דכיון דלא אפקוהו בידים רק דחפו הים בגליו א"כ מוכרח שהחלל יהיה בסוף כלות כח הגלים דודאי סמוך ליבשה יש מים ואין באותם המים כח הגלים וכיון דמת הוא ואין בו כח ותנועה א"כ מוכרח שישאר שם כל שלא יש איזה דבר נמוך ומשופע או חפירה דאז אפ' דמדחיפת כח הגלים מתגלגל ויורד ליבשה ממש וכאמור. גם מ"ש דפעמים שהים נח וליכא גלים כלל אף סמוך ממש ע"ש לע"ד רבינו בצללא תיקן זה במרוצת דבריו שכתב דמציף עליה מים בכל שעה ור"ל דשיעור השהיה משהועלה מן הים כתבו המפרשים (עי' להב"ש והח"מ) דהוי לפחות שעה וגלי הים על הרוב כי בטרם כלות השעה מציפים מים עליו. גם מ"ש שם וזה נראה דעת רבוותא שראיתי על עדות מת על שפת הים דבעו לאלתר שפלטו הים ע"ש לעד"ן דלא כתבו כן רק לשיטתם דס"ל דבעינן לאלתר ותכף ממש וכמ"ש מהרח"ש בזה ע"ש אבל לדידן דנקיטנן בשהיה הויא לפחות שעה א"ש דברי רבינו בצללא ז"ל ולדינא הגם דאין כחנו יפה להכריע בין ההרים הרמים עכ"פ יש לומר דגם מהרח"ש לא חלק בדרך ברורה רק בלשון דאיכא למימר ואינו ברור לו זה וא"כ אין ספיקו מוציא מידי ודאו של רבינו בצלאל ז"ל ועוד נראה דגם אם היה חולק עליו בנדון דידן שהעידו שיש ממש מים מגיעים ומתחילים יודה לרבינו בצללא דליכא בכה"ג כל הטעמים שחלק בהם דאולי לא חלק אלא מפני צירוף כלם ועוד נראה דגם אם חולק בכל טעם וטעם מהם לבדו הא מיהא נראה דיודה לרבינו בצלאל דנפקא מאיסור תורה שלא להרחיק הדיעות כל כך וכמ"ש בטעם ג' בשם רבני בבל. וכ"ן דעת מו"ה מצות כהונה סי' יו"ד שהביא דברי רבינו בצללא הנז' ולא זכר מדברי מהרח"ש ז"ל אם דנראה לו דעת ה' ר"ב עיקר וכאמור אם דנראה לו דעכ"פ מודה מהרח"ש דמדאורייתא מיהא שריא ואותה מבקש מו"ה שם וכמו שסיים אח"ז היא העולה וגו' יצאה אשה זו מאיסור תורה וגו' דדוחק לומר דאשתמיט ליה לשעה דברי מהרח"ש ז"ל כי ספרו מסתמא מצוי ועוד דהבאים אחריו הזכירוהו (וע' הכנה"ג הגה"ט אות שס"ג). ועוד נלע"ד דכיון שהעידו שלא נתפח הו"ל הכרעת המציאות דבנדון זה כך היה דגלי הים צמתי ליה דאלת"ה מתפח הוה תפח וכיון שאנו מסופקים אי צמתי וכמ"ש הר"ב או לא צמתי וכמו שהשיג מהרח"ש א"כ כשהעידו שלא נתפח מוכח לן מזה דצמתי ליה מייא וכעין מ"ש לעיל בטעם ד' עש"ב ובכה"ג נראה דגם מהרח"ש מורה וכאמור שם

הו') דמרן בש"ע ס' כ"ח כתב די"א בשם ר"ת דהא דאין מעידין עליו אלא עד ג' ימים ה"מ בחבול בפניו אבל אם אינו חבול בפניו מעידים עליו אפילו אחר כמה ימים ע"ש וטעמא דשלשה ימים הוא משום דמתפח וטעמא דשהיה משהועלה מן הים הוא משום דמתפח וא"כ לי"א בשם ר"ת כל שאינו חבול בפניו מעידים עליו גם דאשתהי דאין שום טעם וסברא לחלק ביניהם וכ"כ מור"ם להדיא שש ע"ז ואפילו נפל למים ופי' הב"ש ס"ק פ"ו דאפי' אשתהי מהני ט"ע אם צורתו שלמה וציין להתו' בשם ר"ת ע"ש וא"כ בנ"ד שהעיד כ'מימס בן יהודה שהכירו כמו שהכירו בחייו בפדחתו וחוטמו ופניו והוא שלם לא חסר ממנו דבר וכן העיד פנחס בן יוסף הכרתיו בפניו וחוטמו ופדחתו כי הוא נחייסה הנז' כמו שידע אותו כאשר היה חי הא ודאי דהכרה דטביעות עינא קאמרי והסימנים שזכרו אא"כ אינם אלא תוספת על הטביעות עינא דאלת"ה היה להם לתלות ההכרה בסימנים ולומר שהכירוהו ע"י