שואל ונשאל חלק א רמח

והכי נמי מסתברא לע"ד דאי איתא דבעינן תנאי הי"ל לרבינו יהודה החסיד ז"ל לבארו ולא לסתום. גם מסתברא דריה"ח כל עיקר הקפדתו על ב' חיתונים דנקיט ברישא דנראה שהיא כמו הצעה וביאור טעם וסברא למה שהזכיר אח"ז. ובן ובת ובת ובן לאו דוקא וכאמור ועוד דבנדון השאלה יראה דאתיא במכ"ש דודאי ההתחתנות בגופו היא עדיפא מההתחתנות בבנו וא"כ לפי מה שנאמר דהקפידא היא על ההתחתנות ב' פעמים מכ"ש דיש לחוש בזה לדעת רבינו יהודה החסיד ז"ל אלא דלכאורא יש לומר דכיון דפליגי בזה ה' הון יוסף ז"ל והרב מהר"ם סוזין ז"ל א"כ הו"ל פלוגתא בדרבנן דודאי גם רבינו יהודה החסיד ז"ל מודה שאין כאן שום איסור דאורייתא ואולי גם: איסור דרבנן ליתיה ולמרבה גם רהוי דרבנן הא קי"ל ספקא דרבנן לקולא וכ"ש במה שיש פנים לומר דגם איסורא דרבנן אינו אלא חומרא בעלמא וכאמור. ומה גם דה' הון יוסף. בא באחרונה אחרי דברי הרב מהר"ם סוזין ואחרי שראה תשובתו של הרב מהר"ם סוזין ז"ל מר הוא דאמר דאכתי בשיטתו ובדעתו קאי להקל וכמ"ש שם בתשובת ה' הון יוסף שאחרי דברי הרב מהר"ם סוזין ז"ל עש"ב

אמנם מלבד דלע"ד כל מה שהוכיח ה' הון יוסף מהש"ס אינו סותר כלל דברי רבינו יהודה החסיד שהרי רבינו יהודה החסיד ז"ל מעולם לא כתב על זה שום איסור מדינא ורק מצד חומרא בעלמא הזהיר וצוה צואותיו בראותו ברוח קדשו או בנסיונותיו שדברים אלו יש בהם חשש. וא"כ הגם דבש"ס לא הקפידו ולא חשו כלל מאיזה טעם שיהיה מ"מ הבא להחמיר ולחוש לצואות רבינו יהודה החסיד תבוא עליו ברכה. ולא הוי כלל בתור סתירה רק בדבר איסור והתיר וכמו שהוכחתי בזולת זה מכמה הוכחות. עוד בה דכבר הגאון ה' שדי חמד מע' ח' אות ה' אסף וקבץ רוב מנין ורוב בנין מהראשונים והאחרונים דקיימי בשיטת רבינו יהודה החסיד ז"ל ולחוש לכל צואותיו ע"ש. וכן דעת גאון עוזנו ה' חיד"א ביוסף אומץ סי' ל"ו וכתב דהוא ידע נסיונות לאלה שלא חשו לצואות רבינו יהודה החסיד ז"ל ונתחרטו הרבה מכמה סיבות וענינים עש"ב. וכן מנהג העולם בפשיטות לחוש לצואות רבינו יהודה החסיד וכמו שכן מעשים בכל יום בכמה צואות. וכן אנכי הצעיר ידעתי כמה ענינים באלו שלא חשו לצואות רבינו יהודה החסיד ז"ל ונתחרטו הרבה רח"ל. וא"כ לע"ד יפה אמרו רבינו החיד"א ז"ל והשד"ח ז"ל ושאר להקת האחרונים והראשונים לחוש לצואות רבינו יהודה החסיד ז"ל וכאמור. ומה גם דהמדקדק היטיב בדברי ה' הון יוסף ז"ל יראה דלא כתב התירו רק למה ששאלו לו לדינא דגמרא ע"ש גם יראה דהוא עצמו מבטל דעתו נגד מהר"ם סוזין ז"ל וכמו שיעש"ב זהו הנלע"ד נאם הכו"ח ביום ה' תשרי ש' אשר תפר"ה. ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

אחר כתבי זה ראיתי עוד להשד"ח ז"ל שם אות הנז' שהביא מה' צמח צדק החדש שכתב וז"ל ופשוט דהא דלא יתחתן בן ובת ובת ובן קיל מב' אחים לב' אחיות דהא התם נמי איכא חיתון פעמים וגו' ע"ש ומבואר מזה דגם ה' צמח צדק ז"ל פשיט"ל מלתא דעיקר קפידתו של רבינו יהודה החסיד הוא בעיקר החיתון פעמים ומ"ש בן ובת ובת ובן לאו דוקא הוא ואינו רק לאפוקי שאר קרובים. וכן ה שדה חמד ז"ל מדלא העיר עליו בזה נראה דמודה הוא לה"צץ הנז' וא"כ מצינו להרבנים ארבעה מיטיבי לכת ה' הון יוסף ז"ל ומהר"ם סוזין ז"ל וה' צמח צדק ז"ל וה' שדי חמד ז"ל דכלהו קיימי בדיעה זו דכונת רבינו יהודה החסיד במ"ש לא יתחתן עם חבירו פעמים היא בדוקא ומ"ש אח"כ בן ובת ובת ובן לאו דוקא. גם מבואר דכלהו ס"ל ארבעה הרבנים דלא מיירי רבינו יהודה החסיד ז"ל באומרו לא יתחתן וגו' בהתנו מתחילה אלא בין התנו בין לא התנו דאלת"ה אין מקום לדמותם כלל לההיא דב' אחים וב' אחיות וכאמור. גם מתבאר מסתמות דבריהם וממה דשקלו וטרו ע"ד ריה"ח ז"ל דס"ל שאין לחלק בין זיווג א' לב'. גם ראיתי לה' שדי חמד ז"ל שם שכתב משם ה' חינא וחסדא דמי שרוצה לעשות שידוך שיש בו משום צואת רבינו יהודה החסיד מסתברא דוגוערין בו והביא