שואל ונשאל חלק א רמז

אמנם ראיתי להרב הון יוסף בתשו' אה"ע סי' ט' שכתב. וזה לשונו בדברי ר"י ז"ל בצואות הנ"ל אני רואה כפל הענין במלות שונות כגון הך דלא ישאו ב' אחים לשני אחיות וההיא שלא יתחתן אדם ב' פעמים עם חבירו בן ובת בת ובן ע"ש. ומדבריו ז"ל מתבאר דכל עיקר קפידתו של רבינו יהודה החסיד על החיתון עם חבירו ב' פעמים. ומ"ש בן ובת בת ובן חדא נקט לדוגמא ולאפוקי שאר קורבות. אבל כל דהויא ההתחתנות עם חבירו שני פעמים מקפיד רבינו יהודה החסיד דאי אמרינן דמ"ש בן ובת בת ובן הוא בדוקא ממש וכל דלא הוי באופן זה לא חשיב התחתנות ב' פעמים א"כ אין כאן שום כפל כלל וכלל דההיא דלא ישאו ב' אחים לשני אחיות לא הויא כלל בן ובת. בת ובן. אלא ב' בנים וב' בנות. או הויא רק בן ובת. ובן ובת. דהיינו ששני הבנים מצד אחד ושני הבנות מצד שני ואינם נלמדים כלל מבן ובת ובת ובן דהוי בן מצד זה ובת מצד זה ואח"כ בת מצד זה ובן מצד זה. אלא ודאי דס"ל להרב ז"ל דודאי זהו העיקר שלא יהיו ב' ההחתנויות בינו ובין חבירו ובכל צד ואופן שיהיה מקפיד ר"י החסיד ז"ל ולכן קמותיב שפיר דהוי כפל דברים

וכן יש להוכיח ממ"ש ה' הון יוסף ז"ל בתשובה שם מהש"ס דהיו נישאים ב' אחים לשני אחיות ואחר כך סיים עלה דכיון דמצינו שני אחים נשואים לשני אחיות מסתמא גם זה דלא יתחתן עם חבירו שני פעמים מותר מדינא דגמרא דאין סברא לחלק בין ב' אחים לב' אחיות. לבין אח ואחות. לאחות ואח עש"ב ואי איתא דכונת ריה"ח ז"ל באומרו בן ובת. ובת ובן בדוקא אבל שיש שינוי מה אינו בכלל ב' התחתנויות עם חבירו א"כ לק"מ מההיא דב' אחים לב' אחיות לההיא דלא יתחתן עם חבירו ב"פ בן ובת בת ובן אלא ודאי דס"ל דהעיקר בכונת רבינו יהודה החסיד הוא דהקפידא כולה על החיתון ב' פעמים יהיה באיזה צד ואופן שיהיה ומה שכתב אח"ז בן ובת. ובת ובן. לאו דוקא כסדר זה ואופן זה ולכן כשמצא ה' הון יוסף דנשאו בש"ס ב' אחים לב' אחיות חשיב לה ג"כ לב' חיתונים ולכן קמותיב שפיר גם לההיא דלא יתחתן עם חבירו ב' פעמים בן ובת ובת ובן וכאמור

ומעתה נתבאר דבנדון המוצג בשאלה נמי לדעת רבינו יהודה החסיד ז"ל לפי המתבאר מדברי ה' הון יוסף ז"ל הוא ג"כ בכלל לא יתחחן עם חבירו ב' פעמים דהרי מה שסיים אח"כ בן ובת ובת ובן הוא לאו דוקא וכמו שהוכחנו מדבריו ז"ל בב' מקומות וכאמור

והגם דבעיקרא דדינא בהא גופה דלא יתחתן עם חבירו ה' הון יוסף מסיק בתשובתו שם שלא לחוש לצואת רבינו יהודה החסיד ז"ל דהויין דבריו נגד מה שמצינו בש"ס דלקחו ב' אחים לב' אחיות ומינה נמי דב' חיתונים שרו דאין סברא לחלק וכאמור. מ"מ כבר הרב מהר"ם סוזין ז"ל בתשובה שאח"ז השיב על דבריו ומסקנתו היא דכיון דרבינו יהודה החסיד ז"ל בשב ולא תעשה קאמר למלתיה אין זה כלל נגד הש"ס והביא כמה ראיות ע"ש וסיים וא"כ למה יגרע כח רבינו יהודה החסיד ז"ל והוא ידע סודן של דברים. ומי הוא ואיזה הוא אשר לא ישמע את דבריו כיון דליכא שום לתא דאיסורא בקיום דברי רבינו יהודה החסיד ז"ל ע"ש

ומן האמור מתבאר ג"כ דגם מהר"ם סוזין ז"ל הבין בכונת רבינו יהודה החסיד דבן ובת ובת ובן לאו דוקא והקפידה היא רק על החיתון ב' פעמים וכמו שהבין ה' הון יוסף וכאמור דאי לא תימא הכי הי"ל למהר"ם ז"ל להעירו על זה ולישב קושית הכפל וקושית הסתירה באופן זה דהא לא דמו להדדי כלל. ובן ובת ובת ובן דיקא קאמר

ומן האמור ומבואר נלמוד ג"כ דמה שאסר רבינו יהודה החסיד ז"ל ב' חיתונים עם חבירו אינו רוצה לומר שהתנו תחילה בהחיתון הראשון שיעשו ג"כ חיתון שני דאי איתא לא קשה מדי לא מהכפל של הצואות. ולא מהש"ס אההיא דב' חיתונים כיון דהא דשני חיתונים בהתנו דוקא מיירי וא"כ מאי קא קשיא ליה לה' הון יוסף ולמה ה' מהרמ"ס ז"ל לא העירו על זה אלא ודאי דב' הרבנים מבארים כונת רבינו יהודה החסיד דאפילו בלא התנו מיירי וכאמור: