שואל ונשאל חלק א רמג

הכיר ומשמע שירקה אפשר דאין קפידא בראית הרוק ממש ומכ"ז נלע"ד דאין שום חשש בזה בדיעבד וכאמור

סימן ט' לעי"ת זרזיס יע"א

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' יוסף בוכ'ריץ הי"ו חתן בתוך ז' ימי חופתו אם מותר לו לבדוק ספרים שהזולת קורא מהס"ת והוא בידו חומש ומקשיב לדעת אם יש חסר או יתר או לא

תשובה טעם איסור מלאכה בז' ימי חופתו הוא משום שיהיה שמח עמה ז' ימים וא"כ הדבר ברור כשאסרוהו במלאכות הן קלים הן כבדים אסרוהו וכן מתבאר ממה שאסרו ג"כ המשא ומתן בז' ימי חופתו הגם דהוא בכלל מלאכה היותר קלה. גם משמע מהטעם הנז' דלא שנא מלאכת חול לא שנא מלאכת שמים דהרי עיקר הטעם שלא יטריד דעתו במלאכה ותהיה מחשבתו לשמח את אשתו. ותו דמדמינן חתן למלך ומלך בכל המלאכות הוא אסור הן קלים הן כבדים הן מלאכת חול הן מלאכת שמים וכ"כ ה' ב"ד ז"ל יו"ד סי' קע"ז דמטעם זה אסור החתן במלאכת דבר האבד ע"ש וכ"ר לה' ז"ל ח"ב בשם ה' הנז'. ובשם ה' חיד"א בשיו"ב דאפילו מלאכה קלה ואינה מלאכתו אסור ועדיפא מהא כתב שם דאם הוא ת"ח לא ליטריד בעיוניה השכיח לו כדי לשמח כלתו ע"ש וטעמא דמילתא כדאמרן ומינה דל"ש מלאכה קלה ל"ש מלאכה כבדה ל"ש מלאכת שמים ל"ש מלאכת חול וכאמור. ומה שרצה כת"ר נר"ו לדמות זה למלאכתו שבשותפות לאהמ"ד לא דמי כלל דהתם הוא אינו עושה כלום רק שותפו. והוא נהנה ממילא וכמבו' באה"ע סי' ס"ד בפת"ת סק"ד בשם מהריט"ץ ז"ל ואפי"ה באפשר אמרה למילתיה ע"ש. אבל בנ"ד אין מקום אפי' לאפשר ומ"ש כת"ר נר"ו דאפ' בחוה"מ שרי לאה"ר הדבר קשה לומר אפשר וללמוד מהאפשר וממה שלא נמצא ותו דממה דאסרו מו"מ בחוה"מ מוכח דכל מלאכה אסרו ותו דאין ללמוד מחוה"מ לחתן כל שלא מצינו בפוסקים שכתבו דדינם שוה וטעמם שוה גם מ"ש דלא כל היום עושה כן רק ו' שעות דבריו מרפסן איגרי דאטו בשעות ובימים תלוי הדבר הלא במלאכה תלוי הדבר ואפי' מלאכת חצי רגע אסור. באופן דלע"ד כתב כ"ז לפום ריהטיה ולא דק כלל ואין שום פנים להתיר. וכ"ז הוא אפילו בלתי שכירות וכ"ש בשכירות. וכ"ש וק"ו אם מה שרוצה להתעסק בזה בשבעת ימי חופתו מפני שבשאר ימים עסוק הוא במלאכתו ומסחרו דודאי אין שום פנים להקל כלל וכלל וכאמור הכו"ח ביום י"א אלול התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכה סילט"א

סימן יו"ד

שאלה איטר רגל אם יכול לחלוץ או לא

תשובה מצינו בזה ארבעה דיעות הא' דחולץ ברגלו הימנית כשאר כל אדם והיא דעת הסמ"ג בשם רבו וכן דעת הסמ"ק כמובא בב"י. הב') דחולץ ברגלו השמאלית שהיא ימין שלו והיא דעת שהזכיר הטור וכתב על זה דהכי מסתברא הג') שמסופקים בזה ולכן ס"ל דחולץ בשתיהם והיא דעת י"א שהביא המרדכי וכ"כ הטור בשם ס' המצות הד') דאיטר אינו חולץ דאין לו ימין ואין לו תקנה והיא דעת הרמב"ן ז"ל הב"ד מרן ז"ל שם בב"י בשם הר"ן פ' ג"ה ובשם הנמק"י פ' מצות חליצה די"א כן

ולדינא מרן ז"ל בש"ע אה"ע סי' קס"ט סכ"ה כתב איטר ברגלו יש אומרים שחולץ בשתיהן במנעל של ימין בימין ובמנעל של שמאל בשמאל ויש מי שנסתפק לומר שאין לו הקנה. וקשה לי דדעת הרמב"ן היא שאין לו תקנה וכנז"ל ולמה כתב זה בשם יש מי שנסתפק ואם כונתו רק על הרשב"א ז"ל שהניח הדבר בצ"ע וכמ"ש מרן הב"י בשם הנמק"י קשה למה