שואל ונשאל חלק א רלו

אלא דראיתי להרדב"ז ז"ל בישנות סי' קל"ד שכתב דלהרשב"א יכול לחזור בו דיד עניים כיד הדיוט (וא"ץ אפי' התרה כיע"ש) אבל אין סברתו מחוורת דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט וכל גאיני עולם ראשונים ואחרונים חלוקים עליו בזה ולכך הדבר ברור שאין יכול לחזור והדבר ברור שאם נשאל והתירו לו הוא מותר אבל חכם המתיר לו נדרו חייב נידוי וכ"כ בהדיא המפרשים וטעמא מפני שמפסיד את העניים ומ"מ הנדר מותר ע"ש והב"ד הפת"ת סי' רנ"ח ס"ק ח' ע"ש ובתשו' חכמי בבל הובאה ברב פעלים ח"א יו"ד סי' ט"ל כתבו דהיינו דוקא שם שכבר נתחייב אבל בנ"ד שמתירים לו קודם שישתה דעדיין לא נתחייב אפילו הרדב"ז מודה דיכולים להתיר לו ע"ש וכ"ן דעת ה' עצמו שם שכתב בתשובתו על דבריהם דבשלמא אם נתיר לו קודם שיתחייב י"ל אין כאן מיחוש משום התרת נדר צדקה כיון דעדיין לא נתחייב אבל אחר שישתה איך נתיר לו לכתחילה ע"ש ומוכח מזה דס"ל ז"ל לחלק חילוק זה דאל"ך היל"ל דהא גופה מנא לכו והגם דכתבה בלשון י"ל היינו משום דלא נמצא חילוק זה מבואר אבל עכ"פ מסתבר הוא וכן יורה לשונו שכתב אין כאן מיחוש וגו' וכן מוכח ממסקנתו שם דמתירים לו קודם שישתה אלמא בכי הא לא דיבר הרדב"ז ז"ל ושפיר מתירים לכתחילה כיון דלא נתחייב נראה דכל השקו"ט בנדון הר"ף ז"ל דיליף מיניה לנד"ד אינה על מה שנתחייב לפי חשבונו אלא על העתיד שעדין לא נתחייב דבמה שכבר נתחייב לכאורה דומה למה שכבר שתה ועיין לקמן בסוף התשובה]. עוד נל"ל דלא כתב הרדב"ז רק במי שהוא עשיר ואם יתירו לו יפסידו העניים אבל בנ"ד דהוא עצמו דחוק לפרנסתו ודאי דפרנסתו הוא ופרנסת אנשי ביתו קודמת לכל ובכה"ג מתירים לו לכתחילה וכ"נ מדברי מרן סי' ר"ג ס"ג ועי' להישי"מ ח"ב סי' ק"ד] וכן מוכח מדברי הרשב"ץ ח"ב סי' קל"א שכתב דכה"ג מתירים לו ולא חשש בזה משום הפסד עניים כלל ש"מ דבכה"ג אין לחוש וצריך לחלק כדאמרן דבכה"ג גם הרדב"ז מודה או דהרשב"ץ פליג אהרדב"ז וא"כ נקיטנן כהרשב"ץ חדא דספיקא דרבנן הוא ולקולא ותו דהרשב"ץ קשיש מהרדב"ז טובא וג"כ י"ל דגם הרדב"ז אלו ראה דבריו הדר ביה. וכ"ן מדברי ה' רב פעלים סי' מ"ה שלא נסתפק בנדונו מכח דברי הרדב"ז כיע"ש. עוד נל"ל דבנ"ד שאמר בלי נדר וכמ"ש בפנקס גם הרדב"ז מודה דלא יש בזה שום חשש אם מתירים לו לכתחילה כיון דאדעת' דהכי הוא עושה וכאמור ובפרט לפמ"ש דגם התרה א"ץ רק ליתר שאת הצרכנוהו התרה ודאי דמודה הרדב"ז

עוד נל"ל דמרן ז"ל לא ס"ל הא דהרדב"ז מדלא כתב זה והגם דנקיט לה אא"כ נשאל לחכם דמשמע כאלו מיירי בדיעבד נראה דנקיט כאן רק משום דנדרי צדקה לכתחילה אין נשאלים עליהם אלא מדוחק או דמשום דקאי על הבא לחזור לכן כתב שלא יוכל לחזור אא"כ נשאל כבר וה"ה דלכתחילה מתירים לו ועוד נ"ל דלא כתב הרדב"ז כן רק בנדר ממש אך לא בנהג מנהג בעלמא ולא הוציא נדר מפיו

ומ"מ ליתר שאת נ"ל דמה שנתחייב בו עפ"י החשבון יוציאהו על בניו ובנותיו הגדולים משש אם יש לו דמעשר גופיה יכול להוציאו בזה כיון דאינו חייב בפרנסתם מדינא וכמ"ש בתשו' ה' בית דינו של שלמה ונדפס תוכנה בבני אברהם ודברי שמואל ע"ש או יוציאינו על יד על יד לעניים אם אין לו גדולים או גדולות כנז' או לעצמו ואם אין לו ועני הוא. ועל העתיד מתירים לו לכתחילה וכנדון התשב"ץ ח"ב סי' קל"א וה' רב פעלים וכאמור. זהו הנלע"ד אם כה יסכימו אתי הרבנים המורים הי"ו הכו"ח ביום ז' תמוז התרפ"ה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: