שואל ונשאל חלק א רלד

לתבוע שכרו אך בנדון זה אין כל מקום שישלם בעבור זולתו בין רב למעט וזה שרוצה לבוא עליו בעקיפין שישלם מה שמחוייב זולתו אין מקום לתביעתו והגע עצמך אם יאמר המוהל לאבי הבן לא אמול לך עד שתתן לי כל קניניך היתכן לומר דכיון דביכולתו לתת לי את כל קנינו מחוייב להיות הוא עני בעבור זה וכן יש לדמות זה לאינהו דסי' שמטעין אותו אם אין בידינו יכולת או שכופין אותו אם יש בידינו יכולת וסוף סוף אינו לוקח רק שכר פשוט כנהוג ועיין להברכ"י מ"ש משם מהר"ש מפרימו ומשם יל"ד דדוקא אם כבר נדר לו דחכמתו מכר לו אבל לכתחי' אין לו אלא שכרו הפשוט ומינה לנד"ד דאין לו אלא שכרו הפשוט או חלקו במה שתובע להיות ביד שליש עד שיבורר הדין כנ"ל ברור ופשוט ועיין להרשב"א שם שהתמרמר מאד בדברים היוצאים מן הלב תסמר שערת אנוש אחד השומע ואחד הרואה מי שהגיע למדה זו לתבוע שכר על המילה וכ"ש אם אין ביכולת האב ע"ש וכ"ש וק"ו במי שבא בעקיפין לעכב את המצוה למלאת רצונו שלא כרין. ועיין עוד מה שכתבתי בתשובה הובאה לה' ישי' סימן ע"ז והסכמת הרה"ג המחבר שם הכו"ח ביום ט"ו אב התרפ"ה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קפ"ב

שאלה אלמון שבא לישא אשה בתוך הג' רגלים של אשתו מצד שאומר שצריך לו מי שישרתנו ונמצא שאין זה נכון. אך האלמון הנז' עדין לא קיים מצות פי"ר שאין לו רק בנות אם מתירים לו לישא

תשובה נראה פשוט דכיון דע"פ הדין כיון שלא קיים מצות פו"ר מותר כמ"ש מרן ביו"ד סי' שצ"ב הגם שהוא לא נתן טעם זה יש להתיר לו דמסתברא דהטעם הוא דרבנן לא גזור היכא דיש ביטול מצוה של פו"ר כשתתקיים גזירתם או שאי אפשר לעמוד בגזירתם כגון שיש לו בנים קטנים וכיון דל"ג בכה"ג מאי נ"מ אם הוא עצמו הזכיר הטעם או תלה בטעם אחר שאינו עולה לו ולפי האמת יש טעם המתיר לו. ועוד נראה דבנ"ד הב"ד צריכים להתיר לו כיון דמדינא הוא מחוייב במצות פו"ר ומן הדין היה ראוי לכופו לקיימה כמבואר באה"ע סי' א' ס"ג אלא דלא נהגו לכוף אך כשהוא עצמו בא לקיים המצוה לא די שאין למונעו אלא שיש ליעץ לו לישא. ועוד דהרי אם בא לשאול בסתם אם מותר לישא אנו מצדדים כל מה שאפשר וכשרואין שהדין נותן לו לישא מתירים לו ובמה יגרע כשהזכיר טעם אחר שאינו נכון ואנו יודעים שיש לו טעם המתירו. ועוד נראה להתיר ע"פ דברי הפת"ת סי' שצ"ב סק"ד דבמדינות הללו שמארסין רק בשעת החופה ואם לא יכנוס לא יארס ויש לחוש שמא יקדמנו אחר כי היכי שמותר ליארס בחוה"מ ובט' באב ע"ש וא"כ לדידן ג"כ שלפי המסופר יש תקנה שלא יקדש רק ליל החופה יש להתיר מכח זה גם טרם כלות ג' רגלים. ועוד נראה להתיר דיש לו בת קטנה כבת ד' או ה' שנים ובת אחרת כבת ז' ח' שנים ומסתברא דל"ד התירו ביש לו בנים קטנים אלא ה"ה בבנות קטנות. ועוד יש להתיר ע"פ דברי השבו"י הב"ד הפת"ת שם סק"ג דבזה"ז הפרוץ מרובה ורבו בעלי העבירות וגו' ובנ"ד הוא אומר שאינו יכול לעמוד על נפשו מהרהורי עבירה ואולי נכשל גם בונשמרת מכל דבר רע כמו שביארו רז"ל וכ"ש בנ"ד דעברו ב' רגלים דיש פוסקים דס"ל כר"י והגם דקי"ל כדעת מרן דבעי' ג' רגלים הא איכא פוסקים דס"ל הלכה כדברי המקיל באבל אפי' נגד מרן והגם דנראה דלא נקטי' כן מ"מ מהני להצטרף סניף להתיר ומכל האמור נראה לי להתיר הכו"ח ביום כ"ו אייר התרפ"ב ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קפ"ג

שאלה ראובן יעצו שמעון להפריש מעשר והכל בחשבון ע"י פנקס ואמר לו שלא יעשה נדר וקבל עליו שיהיה בלי נדר וכן בפנקס כתוב כזה פנקס מוצא למעשר בלי