שואל ונשאל חלק א רכט
Sho’el Ve-Nishal part 1 229 · שואל ונשאל חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →תחולק ביניהם אי מהני זה לפוטרו מהבכורה אם ילדה זכר או דילמא הוי דבר שלב"ע וכמ"ש הדגמ"ר סי' ש"ך דגם מהרא"י סימן ק"ל לא סמך רק בצירוף איזה קולות (זהו לפי הנרשם בזכרוני משאלתו ולהיות דבריו בע"פ אולי יש שנוי מה ואם יש יודיעני)
תשובה הגם דמהרא"י הוצרך לאיזה צירופים מור"ם ז"ל לא זכר מזה כלום ונר' דדעתו להתיר בלתי צרופים ואנן בדידן בתריה דמור"ם גרירין היכא דלא גילה מרן ז"ל דעתו וכמ"ש הישי"מ ז"ל סי' ע"ג ע"ש וגם הנוב"י גופיה בסי' קצ"ב מבואר דאין ולאו ורפיא בידיה כיעו"ש והב"ד הפת"ת סי' ש"ך סק"ו ע"ש ועוד דכיון דהנוב"י מספק"ל ומור"ם ברירה ליה אין ספק מוציא מידי ודאי
ואי לא מסתפינא אמינא דממא שלא כ' מרן ז"ל סי' ש"ך ס"ב בגוי המקבל מישראל להיות מתטפל בבהמה והולדות בנתים אותם התנאים שכ' אח"ז בס' ו' באופני ההקנאה ע"ש מוכח דס"ל למרן ז"ל דא"ץ זה היכא דמקבל כנז' והטעם נ"ל עפמ"ש מרן ז"ל בח"מ סי' קע"ו ס"א דאם לא עשו לא זה ולא זה אלא נשתתפו והתחילו לישא וליתן בעסק השתוף לקנות או למכור יש מי שאומר דמהני וא"כ הכא נמי משמסר זה בהמתו לגוי בתנאים הנז' והגוי נתטפל בגידולה נגמר השיתוף הגם דליכא כלל אופן מאופני הקניה והגם דמרן ז"ל כ' זה ביש מי שאומר נר' דכן דעתו שלא נזכרו חולקים בזה וכמ"ש הפוסקים דהסברא שלא נמצאת לכל שאר פוסקים הגם דהיא דינא כותבה ביש מי שאומר. ועוד נ"ל עפמ"ש מרן ז"ל בח"מ סי' ר"ט ס"ד דאם קדם הלוקח ותפס הגם דהוי דבר שלבל"ע אין מוציאים מידו ומבואר שם בבה"ט סק"ח בשם הסמ"ע דהוי דינא הכי ולא מצד ספק ע"ש ולכן מרן ז"ל לא זכר תנאי הקנין רק באם רוצה להקנות לו חלק מה בעובר דס' ו' אבל בס' ג' לא הוצרך לזה ומזה י"ל דמור"ם ז"ל סמך ע"ז גם דלא נימא כסברת מהרא"י דסי' ק"ל דנעשה כאומר לו קנה בהמה לולדותיה וכמ"ש הש"ך והבה"ט דמטעם זה צריכים לשאר צירופים אך כיון דהש"ך והבה"ט נר' מדבריהם דהכי מפרשי בכונת מור"ם אמינא להפך דמור"ם ז"ל ס"ל בנדונו דהוי כמו שאר צירופים והם הטעמים הנז' ובזה א"ש קו' הדגמ"ר והנוב"י ז"ל. והיה נלע"ד לומר דמהיות טוב יש לחוש לחומרת הנו"ב ז"ל שיצוה לגוי לחתוך אזנה אלא דעמד נגדי איסור צער ב"ח וחששא דשמא ילמדו מזה להקל בבכור אחר שאינו מותר בלא"ה מן הדין ולכן אם כה יסכים רו"מ נר"ו ומר בריה נר"ו להתיר גם בלתי חומרת הנוב"י הנני מצט' עמהם. הכו"ח ביום כ"ג אייר תרצ"ה לפ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א
שאלה נמצאו בריאה ג' תולעים שכתב ה' שבת אחים סי' ל"ו סט"ז דאסור לאכלה ואסור למוכרה לעכו"ם דקעבר על לפני עור דאינהו מוזהרים על אבר מ"ה וציין להשמ"ח ע"ש ובשמ"ח לא מצאתי כלום מזה כעת אולי ט"ס וצ"ל ראש אפרים] דלפי הנראה הדברים תמוהים א') מה ענין אמ"ה לתולעים בריאה ב') דמסתמא הגוי מבשלה ועי"ז לא נשאר חיות בתולעים או שקודם שימכרנה יטילנה ברותחים והו"ל כנבלה דלא מפקדי עלה ואמרתי לעיין בזה בעה"ו
תשובה גרסינן בחולין דף ס"ז אמר ליה רבינא לאמיה איבלע לי ואנא איכול (אדרני דכוורי שהם תולעי הדגים קאי ע"ש) א"ל רב משרשיא בריה דרב אחא לרבינא מאי שנא מהא דתניא ואת נבלתם תשקצו לרבות את הדרנים שבבהמה א"ל הכי השתא בהמה בשחיטה הוא דמשתריא והני מדלא קא מהניא להו שחיטה באיסוריהו קיימין אבל דגים באסיפה בעלמא מישתרו והני כי קא גבלן בהתירא קגבלן ופירש"י בשחיטה משתריא ואלו שגבלו בתוכה עד שלא נשחטה באו מאיסור אבר מן החי ושחיטת הבהמה לא אהניא לדידהו שהרי יש להם