שואל ונשאל חלק א רכח

לחומרא כסברת מור"ם ז"ל בחמשה דברים אלו דבכל ענין פסולה וכן המנהג ע"ש. ומכלל חמשת דברים הוא העיקור וממילא אין לקרוע אפי' מעט הנשאר מהסימן בין ביד דהו"ל עיקור וכמ"ש השמ"ח סי' כ"ד סעי' י"ז דאם עקר קצת הסימן ביד הוי עיקור כיעו"ש. וכן בסכין אסור דהו"ל שהייה וכמ"ש מור"ם שם בסי' כ"ג וכ"ד דשהייה אסורה ועיקור אסור בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא בין בקנה בין בושט. וכמו שהעיד הרה"ג הנז' דכן מנהגנו ולענין להכותו על ראשו הגם דמור"ם ז"ל כתב כן סי' כ"ג ס"ה כבר כתב ה' מנחת יוסף סי' כ"ג ס"ו דאין זה רק מנהג ויש למנעו מחשש הבלעת דם כמ"ש שם בביאורים אות ל"ח בארוכה ע"ש וכ"ש היכא דהרואים חושבים זה כנבלה דודאי אין לעשות כן. והתיקון לזה הוא שיקרע את הוורידין לבד ולא יגע בסימנים כלל ובקריעת הוורידין ממהר העוף למות ואין בזה חשש לא מצד העיקור ולא מצד שהייה וכמ"ש ה' מנחת יוסף ז"ל שם התיקון הזה ע"ש. ואם עכ"ז שוהה העוף מלמות התיקון הוא שיאמר לבעליו למכרו לעכו"ם

סימן קע"ז

ומה ששאל במה שאומרים שנוהגים פה אי ג'רבה יע"א כשיש סירכה לשומן הלב עושים לה נפיחה ורוצה לדעת מה הוא השוה"ל

תשובה עי' לה' עיני צדיק הנז' אות פ"ד שכ' אם נסרכה הריאה לשוה"ל וכו' אנן בדידן מנהגינו בעי"ת ג'רבה יע"א מקילים לעשות לה נפיחה ושכן כ' בכת"י בן מוהר"ץ הכהן ז"ל וכו' ע"ש. והענין הוא כי הלב הוא מכוסה בכיס ועל הכיס המכסה את הלב יש מקומות שיש בהם שומן ויש מקומות שהם בלתי שומן ואם נסרכה אל המקום שאין בו שומן אסורה בהחלט ואין מועיל בה נפיחה ואם נסרכה על השומן שעל הכיס אז עושים לה נפיחה ולא זולת זה. זאת אומרת שאין מקילים לעשות נפיחה רק בשומן שעל כיס הלב ולא זולת שכל שאר המקומות שיש בהם שומן אין מועלת בהם נפיחה. ולפרקים יהיה ספק אם אותו שומן הוא שייך לכוס הלב או לזולתו. ובזה מבררים על ידי תחיבת מחט ביושר במקום הסירכה שבשומן שעל כיס הלב ופותחים את הכיס ורואים אם המחט הנז' היא בא בכיס המכסה את הלב או חוץ ממנו ומזה מתברר אם להכשירו בנפיחה או להטריפו וצריך תשומת לב ועין חודרת להיות תחיבת המחט ביושר לבא אל המטרה ולהבין אם עמידת הסירכה על הקרום והשומן המכסה את הלב או לא. וכן כמה פעמים לרוב הזדככות כיס הלב נראה השומן של הלב עצמו מבחוץ והשוחט חושב שזה שומן שעל הכיס ובאמת אינו כן וזה מתברר במישוש או בהנעת הקרום והגבהתו להכיר את השומן ההוא של הלב עצמו או של כיס הלב. וכן אודיעיהו כי הלב הוא מכוסה סביב סביב בכיס הלב ויש מקום שמפסיק בקרום בין הלב ובין זולתו ואם תהיה עמידת הסירכה חוץ מהקרום והלאה אין זו סירכה לשוה"ל ואם עמידתה בכיס המכסה את הלב עושים לה נפיחה וכאמור. וכל זה מתברר ג"כ ע"י המחט כנז'. וכפי הנראה מפני שלא שמת לב מלפנים והיית סומך על זולתך לכן נסתפקת בזה. ועי' למרן ז"ל סי' מ' ס"ו יש מי שאומר שאם שומן הלב וכו' ומשם מבואר דהכיס הנז' נקרא שומן הלב וכמו שכן המנהג תמיד וכן מתבאר מדברי מרן בב"י סי' ט"ל גבי מ"ש משם מר יהודה גאון ומשם מר יעקב גאון ע"ש זהו הנלע"ד הכו"ח ביום יו"ד סיון התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: א

סימן קע"ח לעי"ת ספאקץ יע"א

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' שמעון הכהן הי"ו. אודות ראובן שהיה לו בהמה דקה שאינה מעוברת ולהפטר מן הבכורה מסרה לגוי להתטפל בגידולה בתנאי זה שאם תתעבר ותלד זכר יקח הוא חלק הפנים והגוי חלק, האחורים ואם תתעבר ונקבה תלד