שואל ונשאל חלק א רכד
Sho’el Ve-Nishal part 1 224 · שואל ונשאל חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' דוד הכהן יצ"ו בנדון השוחט שאמר לא אשחוט עוד כ"א במאתים פ' לחדש ואם יעבור וישחוט יתן ה"ק פ' לרמב"ה זיע"א. ולא שחט כי אם בחוה"מ סוכות ששכרו אותו הק"ק חדש אחד במאתים פ' ואח"כ ביטל כי הק"ק לא רצו ושחט אחרי שנדר בהמה מסוכנת קודם ששכרו אותו ועוד לפעמים היה בודק הסכין עם זולתו ועתה בא לשאול על נדרו
תשובה נלע"ד דנדון זה נחלק לב' סוגים הסוג האחד על העבר דאפשר שכבר נתחייב הסך הנז' וא"כ אין להתיר לו כמ"ש הפת"ת ביו"ד סי' רנ"ח ס"ק ח' בשם הרדב"ז דהמתיר לו בר וגו' דמפסיד העניים והסוג השני הוא על העתיד שמתחרט בעיקר הנדר ובזה היה נראה לכאורה דמתירים לו וכמ"ש ה' רב פעלים ח"א יו"ד סי' ט"ל בשם חכמי בבל וכ"ן דעת ה' עצמו דקודם שיחול החיוב מודה הרדב"ז ז"ל דמתירים לו כיעו"ש. אך נראה דכיון דנדון זה כשמתירים לו עפ"י חרטתו בעיקר הנדר יהיה מותר גם נימא שעבר א"כ הו"ל המתיר לו מפסיד העניים ובר וגו' ושאני ההיא דה' רב פעלים ז"ל דעדיין לא עבר כלל ולא נתחייב מעולם וכן בנדון זה אם לא היה עובר ובא להשאל על נדרו מתירים לו שלשה כיון שעדיין לא נתחייב אך עתה שכבר נתחייב ומתירים לו ממילא יהיה מותר במה שעבר א"כ הו"ל כההיא דהרדב"ז ז"ל כנז"ל. אמנם מצאתי לו תקנה בעתיד שישכירו אותו הק"ק במאתים פ' לחדש וישלמו לו הסך הנז' והוא בעצמו יחזירם להם במתנה וכן יש ללמוד מדברי ה' פת"ת סי' רכ"ח ס"ק ל"ד אליבא דכ"ע ואפילו לדעת החכם הנז' שם וכ"ש לדעת ה' פרי תבואה עצמו ע"ש וינהגו כן כל עת וזמן שלא התירו לו שלשה. ובנתים יכתוב רו"מ נר"ו להרה"ג הראב"ד מקודש כמה"ר ר' יעקב חי זריהן הי"ו ולשאר הרבנים והגבאים הממונים על קופת רמב"ה זיע"א ויודיעם המעשה שהיה בנוגע אל העבר ושהדבר צ"ע לדינא שאפשר שלא יתחייב לדינא ולכן בלתי ספק יתפשרו עמו הממונים שם בדבר קל בהסכמת רב העיר הנ"ל ובפרט אם השוחט הוא עני ולית ליה מגרמיה כלום לשלם. ולכל הפחות יתפשרו עמו לשלם אותם על יד על יד פרנך לשבוע וכיוצא ואחרי שיגמר הפשר ביניהם ולא יהיה עליו תששא זו דמפסיד העניים אז ישאל על נדרו בעתיד ע"י שלשה ואין צורך להקהל עוד לשלם לו מאתים פרנך לחדש ולא לשוחט לתת אותם במתנה לק"ק אחרי שיגבה אותם
אולם אם חו"ר טבריא הי"ו לא הסכימו כלל בפשר הנז' אז אין ספק כי הם שולחים פסק לכת"ר נר"ו בזה ואז אותו הפסק יכול לשלחו לחו"ר עירינו הי"ו לעמוד עליו ואם יש מה להשיב עליהם יקוב הדין את ההר ואם האמת אתם מה יש לנו לעשות לו. זהו הנלע"ד בזה. אך מ"ש כת"ר נר"ו לסמוך על כל נדרי וכיוצא אינו נראה חדא דמדברי הרב רב פעלי' שם נראה דאין זה כדאי רק לסניף בעלמא כיעו"ש ועוד דהמנהג פשוט תמיד שלא לסמוך רק להתיר בשלשה אם אפשר או לשלם הכו"ח ביום ח"י טבת התרצ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א
נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' מרדכי סגרון הי"ו והחה"ש הדה"מ ר' חומאני עלוש הי"ו באיזה ספיקות בדיני ההגבהה ותוכן דבריהם שש שאלות. וזהו הנלע"ד בזה עפ"י סדר מכתבם הנז' א') מה שחקרו בדברי ה' ב"ח ז"ל בשיעור ההגבהה שלא יגביה האבר דהרי לא דמי הגבהת אומה לאונה או ורדא שהם קלים יותר ובמה יודע א"ך אם סירכה ואם ריר: