שואל ונשאל חלק א רכ

בהערותיו להק"ק בדרשותיו ודבריו נתקבלו עד שכמעט נתבטל זה לגמרי] הכו"ח ביום ה' אדר התרפ"ג ליצירה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קס"ח

שאלה אבל על או"א שכבר עברו ימי התגלחת הראשונה למנהג עירינו שלשה חדשים ועשרה ימים ומהתגלחת השנית עברו ז"ך ימים ורוצה לינשא אם מותר לגלח

תשובה ע' להשד"ח מע' אבילות אות כ' שכתב בשם ה' חיים ביד דמותר לגלח ולכבס אף במקום שנהגו שלא להסתפר ביום ל' ע"י גערה משום דביום החופה יו"ט שלו הוא וביום שמקדש נמי שרי וע"ש שציין לה' אליה רבה בסי' קל"ב אות ד' שמתיר לנושא אשה לגלח אף בתוך ל' לאו"א ואף דהפמ"ג במשבצות זהב שם מסיק זה בצ"ע (וכמ"ש בחי' רעק"א באשלי רברבי סי' ש"ץ) מ"מ ביום ל' יש להתיר וכמ"ש ה' חיים ביד ע"ש והגם דפה מעשים בכל יום דגם ביו"ט גמור נוהגים שלא לגלח רק לפרקים הנוהגים [אה"ב עי' לאמו"ר זצוק"ל בסה"ק ברית כהונה חיו"ד מע' ג' אות יו"ד דמסיק להקל לגלח בעיו"ט אחר שלשים יום משגילח אחר הגערה הראשונה כיון שלא נודע המנהג בחל עיו"ט בינתים כל עוד שלא נודע איך נהגו בזה הרבנים הראשונים ז"ל ע"ש ולכאורה דבריו סתראי ונ"ל ששוב חקר ודרש וראה שנוהגים כן ההמון בלי שאלת חכם שלא הפרישו בין גערה א' לגערות שאחריה ושחכמי העיר לא נודע להם שיש בזה מנהג מהראשונים כנ"ל] מ"מ י"ל דדבר שהוא מיוחד לו לבד עדיף ועוד נ"ל טעם נכון להקל בזה מצד דבכה"ג דדרך החתן לגלח הו"ל כגערה וניוול גדול הוא וקרוב לזה ראיתי שהקילו למי שהולך בין הגדולים והשרים ע' למור"ם סי' ש"ץ היכא דהולך בין הגוים ומתנוול הב"ד ה' בית עובד ע"ש

סימן קס"ט

שאלה תרנגולת שמנה שהלחה של הדקים שבה היא אדומה כמו דם וכן הקורקבן מלא לחה כזו וכן העור הפנימי אדום ושחור אבל איננו ממוסמס רק קרוב למעי הדבוק בו שם הקרום של הקורקבן הפנימי ממוסמס. והבני מעים ג"כ מאודמים אבל לא כדם והרקנו הלחה שבדקים ומצאנו שיצא הרבה זרע של פלפלים אדומים וגם פתחנו את הדקים והדחנום וסר מראה האודם ונשאר רק דבר קל מאד מהאודם באיזה מקומות

תשובה נ"ל להכשיר דאם מצד הדם הנמצא בדקים נ"ל שאין לחוש דלא יהיה אלא מחלה הלא קי"ל דאחוזת הדם והמעושנת וכיוצא מותרת הגם דיש בהם איזה מחלה דלא גריעי מבהמה או עוף המסוכנים דאם פרכסו מותרים כמבואר בסי' ס' ואם מצד המסמוס שבקורקבן הרי אינו אלא בעור אחד הפנימי ואינו נטרף אלא בניקבו שניהם כמ"ש מרן סי' מ"ט ס"א וה"ה למסמוס שאינו מטריף רק בנתמסמסו שניהם כ"ש דיתכן שאין זה כלל מסמוס רק שכן דרכו שהולך הקרום הפנימי ומתרכך ומתלחלח עד הושט ואם מצד האודם שבדקים נ"ל פשוט דתולין בזה שבא מחמת הדם שבמעים וראיה לזה דע"י הרחיצה והשפשוף הוא סר ולא נשאר ממנה רק דבר קל ואם היה עצמיי לא היה סר. ואין צריך לשלוק המעים ולראות אם תסור האדמומית כיון שלא ידענו שנפלו לאור דהגם דכתב מרן ז"ל סי' נ"ב ס"ו דבנמצא שינוי באחד מהאיברים אעפ"י שלא ידענו שנפלה לאור טריפה ע"ש כבר כתב מור"ם שם דיש מכשירים בלא נודע דתלינן השינוי בדבר אחר ע"ש וכתבו האחרונים דיש לסמוך ע"ז בהפ"מ ע' להעה"כ ולה' שבת אחים ובנ"ד ג"כ יש הפ"מ שאינה שוה השליש ממחירה וגם הוא ע"ש ואפי' אין בו הפ"מ דומה להפ"מ דבכ"מ הפוסקים אומרים או זה או זה. והגם דלע"ד לדידן דבתריה דמרן גרירי יש לאסור גם בהפ"מ מ"מ נ"ל דבכה"ג גם מרן מודה שהרי סיים