שואל ונשאל חלק א רטז

דכתב זה באפשר נראה דכן דעתו מדכתב אח"ז ואין לחוש וגו' וכן מוכח מדכתב אח"ז וכן מוכיח זה הירושלמי וגו' ועוד דאפי' נימא דאפשר דלא ברירה ליה מ"מ נראה דכ"ז אינו אלא באופן דהוי סירוס אבל לתלות תיבה בשיטה הקודמת לזו שלא בכיוון ממש נראה דפשיט"ל דשרי כיעו"ש ומ"מ נלע"ד דזה אינו אלא שלא לפוסלו אבל לאחר השבת יתקננו כראוי להיות כנהוג בין הסופרים לתת התיבה החסרה בשיטה הקודמת בין תיבה הקודמת לתיבה המאוחרת לזה שחסרה ועי' להרשב"ץ ז"ל ח"ב סי' ק"ח שלא הקפיד רק במה שהיתה בין דף לדף וכתב לכתבה בתחילת שיטה שניה ולא זכר לכתבה בכיוון למקום הראוי לה ע"ש זהו הנלע"ד כעת ועוד אשוב בל"ן לשנות פרק זה הכו"ח ביום י"ט אדר ב' התרצ"ב ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קס"ג לעי"ת קסרין יע"א

נשאלתי מהחה"ש השו"ב כמה"ר ר' אלעזר מימון הי"ו שוחט בבית המטבחים ששחט כבש אחד והניחו ביד הטבח גוי טרם שבדקו אם נשחטו רוב הסימנים וכשחזר לבדוק הכבש הראשון מצא שנשחטו הסימנים לגמרי אם חוששין שמא הגוי הטבח הוא אשר השלימם. או"ד כיון שהישמעאלים מקפידים מלשחוט ולשוב ולשחוט שהוא אסור להם לפי דתם אין לחוש שגמר השחיטה שמתירא שלא יראנו גוי אחר

תשובה נראה דכבש זה נבלה הוא ובחזקתו הראשון קאי וכמ"ש מרן ז"ל סי' כ"ה ס"א וכתב שם הפר"ח ז"ל בשם הרמב"ם ז"ל דאפילו אם השוחט זריז ומהיר אסור ע"ש וכ"כ ה' זבחי אלהים ז"ל ס"ק א' בשם הכנה"ג הגה"ט בשם המרדכי שאין לומר דזיל בתר רוב העולם שהם שוחטים רוב הסימנים דכיון דבחזקת איסור עומדת סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע ליה רובא. ועוד דאין מבורר זה הרוב דכמה פעמים שוחטין ואין רוב הסימנים נשחטים ע"ש וכ"כ שם בשם ה' עה"ש דכיון דתלי במעשה אין לומר אזלינן בתר רובא ע"ש וא"כ ה"ה בנ"ד הגם שיהיה איזה אומד שלא גמר הגוי מידי ספק לא פלט וכ"ש דאין כאן אומד כלל דהטבח הגוי כדי שלא יפסיד את בשר הכבש גומר ומעלים עין ואין כאן שום פחד שתולה בגמר הורידים וכאמור. וכן מצד דאסור גם להם אין זה כלום דלהרויח עושה הגוי כהנה וכהנה

ועוד נראה דכיון דנעלם מעיניו יתכן שהוחלף כבש זה בזולתו ואף אם יאמר השוחט שלא הובא שום כבש אחר כיון דלא נתן לבו לבשר שנעלם מן העין מתחילה לשמור הו"ל מלתא דלא רמיא עליה ונעשית בלתי ידיעתו כעין מ"ש גבי השוחט בסכין ובה פגימה בסימן י"ח סיו"ד וע"ש בש"ך] ע"ש ונ"מ בזה דאפילו אם בדק הסימנים טרם שמסרו לגוי יש לאסור מטעם זה וגם אם יאמר שהוא מכיר כבש זה נראה דאין פנים להתיר כיון שאינו רגיל בו רק עתה שהובא לפניו לשחוט [וע"ש להש"ך סי' ס"ג סק"ז ולהעה"ש או"ב ע"ש] וכן שמעתי מאבא מארי זלה"ה כי מז"ק מהר"ם הכהן ז"ל בהיותו שו"ב בעיר מאלטא והטבח גוי הביא לו שור אחד ושחטו לו ובא אחד מגדולי המלכות לדבר עם מז"ק ז"ל באופן שנעלם מעיניו וכשבדק הריאה אסרו והטבח צעק שלא היה בו דבר המטריף והשיבו מפני שנעלם מן העין והודה לו שבאמת הכין ב' שוורים תאומים והראה לו השני אשר החליפו ואסר שניהם ונראה טעמו כדאמרן שאין לסמוך על מה שכפי ההכרה שהכיר זה הוא כיון שאינו מורגל בי כל כך. ונגלה למפרע כי אותו איש מגדולי המלכות בכונה הוכן מראש להטעות את מז"ק ע"י שיחליפו זה בזה ונתקדש שם ה' שלא עלתה בידם להכשילו ע"י תקנת רז"ל הכו"ח ביום יו"ד אדר התרצ"ד ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קס"ד

שאלה מי שיש לו תבואה מחוברת ולא יצא השער אם יכול לפסוק עליה: