שואל ונשאל חלק א ריד

ולספר בערב הרגל הגיה הוא ז"ל סמוך לחשיכה ע"ש סתמיות דברי מרן ז"ל ושאר פוסקים מורים דכל היום מותר וכן ראיתי לשיירי כנה"ג ז"ל הגהב"י אות ג' שעמד בזה ומסיק דלא קאי מור"ם ז"ל בזה אתספורת ולדינא אלא מותר כל היום אלא כיון שנהגו שלא להסתפר עד אחר חצות הנח להם במנהגם ע"ש. ולשונו ז"ל מורה דגם למקום שלא נודע מנהגם לא יסתפרו רק אחר חצות דמדלא כתב אך אם נהגו וגו' מורה ובא דקאי להמנהג שזכר שם והאידנא נהוג עלמא כשחל ערב הרגל תוך ל' שלא להסתפר עד אחר חצות ע"ש ומשמע דהוא מנהג פשוט לכל המקומות. ולכן לעד"ן דמסתפרין אחר חצות כל שאפשר לו ומי שיש לו איזה אונס פרטיי שלא יוכל להסתפר אחר חצות עד הלילה רק קודם חצות מותר להסתפר קודם חצות במקום שלא נודע מנהג דמוקמינן ליה בהא אדינא ואם נודע מנהגם כנז' ישאל לחכם ויתיר לו לפי שעה כשיכיר באונסו] כיון דבאונס לא נודע מנהג ואיתיה בתקנתא בהתרה. הכו"ח ביום כ"ו אלול שנת התרצ"ב ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קנ"ט

שאלה אבל שחל יום ז' ביום השבת אם יכול לעלות לס"ת לקרוא ההפטרה לנחת רוח לנלב"ע או לא

תשובה ה' בית מנוחה ה' קריאת המפטיר אות ה' כתב דאם נהגו כן עולה ואם לאו לאו ע"ש ולענד"ן דמדינא יכול לעלות אם שכן נראה דעת מרן ז"ל ביו"ד סי' שצ"ה ס"א דמשעמדו המנחמים אפילו בשבת תו ליכא אבלות אם מצד דהלכה כדברי המקיל באבל. ולכן גם במקום שאין מנהג עולה. אך אם יש להם מנהג שלא לעלות אינו עולה כיון שנהגו כהאוסרים. ופה אי ג'רבה על הרוב דנוהגים לעלות ולכן ודאי דקורין ההפטרה ג"כ ואף אם לא יהיה בירור בזה עולים וכאמור כל שלא נתברר דהמנהג פה כאוסרים

סימן ק"ס

שאלה האם מותר לשוחט לקנות מהק"ק מכס הבשר הכשר של שנה או חדש בסך מה ומה שמכניס העזר יהיה להשוחט והוא יהיה השוחט ובודק להבהמות הנשחטים בשביל הק"ק

תשובה מהר"י נבון ז"ל בספרו פרי מפרי סי' י"ח ס' ח"י כתב וכ"ש וק"ו שאסור לשוחט (לקנות) מכס הגאבילה דאיכא חשד שיבוא להקל להכשיר כדי שלא יפסיד בקנינו וכמו שכבר ערערו ע"ז האחרונים ז"ל וע' להכנה"ג באות ס"ב שהאריך בזה וסו"ד כתב שנהגו בתירייא שהק"ק יקחו מה שהיה נוהג ליקח השוחט והם יתנו לו דבר קצוב בין יצאו כשרות או טריפות ע"ש. ומזה זמן כאשר נדפס ס' ישיב משה ח"ב סי' קנ"ח היה הדבר תמוה לע"ד שהרב הנז' מצדד דזה קיל ממה שהשוחט לוקח שכרו רק מהכשרות ע"ש דלע"ד הענין יותר חמור הרבה מהא דלוקח מהכשרות ובכי הא לע"ד כ"ע מודו אלא שאין בי כח לחלוק על דבריו אך עיזה עתה בהגלות דברי ה' פרי מפרי ז"ל. הא ודאי דכחו יפה והכרעתו הכרעה לאסור בזה ואין ספק דאלו ראה הי"מ דבריו לא כתב כנז'. ולכן הא ודאי דאסור לעשות כן אליבא דכ"ע וכן החוש מעיד דכל קוני עזר הבשר נבהלים בהיות איזה בהמה טריפה ושמחים להבהמה שהיא כשרה והי"מ ז"ל כנראה לא נגלה לפניו המצב של רוב המקומות שהבהמות הכשרות יש בהם ריוח והטריפות יש בהם הפסד מכמה פנים. ואולי בזמנו ובמקומו לא קפדי בזה ולכן כתב מה שכתב ולכן נראה דגם הי"מ ז"ל מודה לאסור ולא כתב כן רק במקום שאין שום הפרש בדבר ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי אלא דלע"ד גם בכה"ג דזמנו ומקומו אין להתיר דעי"ז נמשך להקל גם היכא דיש הפרש דלא כל הזמנים שוים. ובמקום שיש חשש