שואל ונשאל חלק א ריג

ניקב בשיפולי אונה וסירכה יוצאה אל הדופן טריפה חוששין שמא מבפנים היא באה ע"ש הרי דכל עיקר האיסור משום דשמא אין הקצה הזה גב אלא בפנים ומשם הסירכה והנקב וא"כ נראה דה"ה לכל מקום שאנו מסופקים בו וכנז' הכו"ח ביום כ"ג ניסן התרצ"ד ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קנ"ו

שאלה מזוזה שנמצא בה איזה למדין שהראש הוא יו"ד במקום שראוי להיות וא"ו אם נפסלת

תשובה ה' אמת ליעקב בדיני תמונת האותיות אות ל' כתב בשם הריב"ש ז"ל דלמ"ד שעשה בראשה כעין יו"ד הוי שינוי ופסול. וה' לדוד אמת ז"ל סיים ע"ז במוסגר ומ"ש מר וקציעה והבאתיו בסמוך אינו דומה ממש ע"ש והיינו דשם כתב בספרדית בראשה כעין יו"ד קטנה מעט וצוארה זקוף וגו' ע"ש וה' הנז' דלא תקשי מזה לזה כתב לחלק דאינו דומה ממש. וה' קול יעקב נר"ו סי' ל"ו באות הלמ"ד כתב בשם ה' אמ"ש ויש מכשירין וציין לעיין בה' מלא"ש סי' כ"ו אות כ"א כ"ב בבינה ואמ"ש בשולי היריעה אות רי"ו ובשם ה' קס"ה שם בלשכ"ה אות י"ז כתב דאם נמצא כן בס"ת בשעת קריאה שא"א לתקן יש להכשיר וכן אם נמצא כן בשם הקדש או בתו"מ יש להכשיר אבל במקום שיכולין לתקן צריכים לתקן ע"ש. וכתב עוד בשם ה' אמ"ש בשולי היריעה אות ד' שכתב בשם משנת אברהם די"א אפילו לדעת הפוסלים היינו אם לא עשה הצואר בסוף הגג ממש כדינו רק מעט לפנים אבל אם עשה בסוף הגג ממש י"ל דאנו מצרפים היו"ד לרוחב הגג ויהיה וי"ו מדובק לרוחב הגג ע"ש. ומעתה נלע"ד דכיון דיש מתירין וגם האוסרים י"ל דמודו בכה"ג שהיו"ד בסוף הלמ"ד וכשמצרפים זה לזה יהיה שיעור וי'ו ו יש להתיר חדא דאין ס' מוציא מידי ודאי ועוד דהוי כעין ס"ס. ועוד דבדרבנן סומכים על המקיל. אלא דבלא זה בדעלמא אם לא יש סמך זה צ"ע כי אין הספרים הנז' בידינו הכו"ח ביום כ"א כסליו שנת התרצ"א ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קנ"ז

שאלה סירכה לשומן ונסתפקו בה השוחטים אם היא לשומן הלב שאומרים שנוהגים להתירו בנפיחה פה אי ג'רבה יע"א או לשומן אחר משאר שומנים דגם לפי המנהג הנז' לא מהניא בה נפיחה וכשהביאוה מבית המטבחיים לא נמצאת הסירכה הנז' ומהם מי שאמר כי הדבר שקול אצלו ומהם מי שאמר כי על הרוב היתה הסירכה לשומן שעל כיס הלב אך אין זה ברור אצלו דיש פנים לומר שאין זה שומן של כיס הלב

תשובה נראה דבין לדברי זה בין לדברי זה טרפה היא ולא מהניא לה נפיחה כי לדברי האומר שהדבר שקול ה"ל ס' במנהג ומוקמינן ליה אדינא ולדינא לדעת מרן ולדעת רוב הפוסקים לא מהניא לה נפיחה כמ"ש ה' ישיב משה ז"ל ח"ב סי' א' וגם לדברי האומר דעל הרוב היתה לשומן הלב על כל פנים אמרינן הבו דלא להוסיף עלה ולא נהגו רק בודאי ולא כשיש ספק ואפי' מיעוט וכעין זה כ' מהרמ"ז ז"ל בעיני צדיק [אות פ"ה] לאסור כשהסירכה של שומן הלב מיעוט ממנה למקום אחר ע"ש

סימן קנ"ח

שאלה מי שנהג שבעה קודם הרגל והגיע ר"ה או שאר רגלים דקי"ל הרגל מבטל גזירת שלשים ויכול להסתפר בערב הרגל כמבואר בדברי מרן ז"ל בא"ח סי' תקמ"ח וביו"ד סי' שצ"ט האם כל היום מותר להסתפר או דוקא סמוך לחשיכה

תשובה הגם דמור"ם ז"ל ביו"ד סי' שצ"ט ס' ג' על מ"ש מרן ז"ל מותר לכבס ולרחוץ