שואל ונשאל חלק א רי

אבל אם גרם שינויים כאלו גם ראבי"ה מודה. ומזה נ"ל דגם אם יהיה הדבר ספק אם מהופכין טריפה ולא חשיב ס"ס דבדאיכא ריעותא י"ל דראבי"ה מודה דאין לאפושי פלוגתא. וא"כ כיון דבנתהפכו מעט או הרבה טריפה גם בספק נתהפכו טריפה

ושו"ר לה' זבחי אלהים סי' ע"ו ס"ק ט"ו בשם המחב"ר אות כ"ו דגם אם הדיין נראה בעיניו שהן כסדרן יש להחמיר אם אינו בקי ומפורסם בחכמת הניתוח ע"ש והגם דשם קאי איצאו לחוץ והוחזרו כיעו"ש נראה לי דה"ה לראינו שינוי המוליד ספק אם נהפכו אלא דבלא יצאו וליכא שום ריעותא לא אודם בב"ע ולא הסתכנות יש פנים להתיר מס"ס דשמא לא נהפכו ואת"ל נהפכו שמא כראב"ה ודעמיה אבל באחד מב' ריעותות אלו וכ"ש בשניהם יחד י"ל דגם ראבי"ה מודה ועי"ל דבכה"ג כל אחד מהנז' מעיד על שנתהפכו דע"י ההיפוך הדם מתעכב מעבודתו ומזה נתאדמו וכן ע"י ההיפוך הבהמה מסתכנת וא"כ שניהם מעידים ומכריעים שנתהפכו וכאמור

ועוד דהרי לפ"ד הטבח שהכבש הזה היה בכלי משא צר על החמור והיה מפרכס מצד זה לצד זה ומזה נהפך לו בני מעים א"כ כיון שנעשה לו דבר הגורם ואח"כ נסתפקנו בהיפוכן יש להכריע שנתהפכו ובכן מכ"ז נלע"ד דיש להטריפו בפשיטות וכאמור זהו הנלע"ד הכו"ח ביום ח' טבת התרפ"א ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קנ"א

שאלה בכור מסוכן בזה"ז שנפל בו מום קבוע הניכר וידוע כגון שנקטעה רגלו והראהו להשוחט ושחטו ואח"כ הראהו לג' בני הכנסת ואמרו שהוא מום מה דינו. וכן אם הראהו קודם שחיטה לג' בני הכנסת ובעליו אחד מהם אם מהני

תשובה כתב מרן ז"ל בש"ע יו"ד סי' ש"י ס"א השוחט את הבכור שלא ע"פ חכם אפי' הראהו לחכם אח"כ ומצא בו מום אסור וה"ה בזה"ז אם לא הראהו לג' בני הכנס' ע"ש והיינו דבזה"ז ליכא מומחה וא"כ זה ששחטו שלא ע"פ שלשה אסור דמשמע דאין לחלק בין מום למום דאפי' מום קבוע ומובהק דינא הכי וכן מבואר בדברי הטור ובב"י דקי"ל כר"מ דאף במום דחסרון אסור ושכן דעת הרמב"ם והרא"ש ע"ש. גם מצד שהיה מסוכן ולא היה זמן להראותו פשיטא דלא פלוג רבנן וסתמא נקטי' כר"מ דבין הזיד בין שוגג בין אנוס כדי שלא ימות אסור דלא שייך לחלק רק אי הוה משום קנסא אבל לפי מה דקי"ל דר"מ דאוסר משום גזירה אין לחלק וכמו שהוכיח הרמב"ן ז"ל הוב"ד בב"י דמדקאמר הואיל ונשחט ולא קאמר ושחטו משמע אפי' שחטו אסור ובהא לא שייך קנסא אלא גזירה. וכן משמע מסתמיות כל הפוסקים והאחרונים שלא חילקו בזה ש"מ בכל אופן אסרו ומסתמא כל השוחט בכור ולא הראהו יש לו סיבה המכריחתו שלא הראהו

ולענין אם מהני בעל הבכור עצמו להצטרף עם ב' בני כנסת אם הוא בר הכי וכמ"ש מרן בסי' ש"ט ס"ב מדברי הגמרא בבכורות דף ל"א ע"א אלא בתלתא ומי חשידי והתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא ב"ד לעולם בחד וגו' הרי דשנים עמו הוו ב"ד וע' פירש"י ד"ה וחד וכו' ועי' למרן ז"ל בכ"מ פ"ג ה' א' [עי' להפ"ת סי' שי"ב סק"א בשם ה' חוות יאיר דבזה"ז שאינו ניתר רק ע"פ ג' מותר אפי' לבעל הבכור להצטרף וכ"נ דעת ה' ערוך השלחן אשכנזי שם סק"ד ע"ש שהצ"ע שלא הזכירו פוסקים דין זה ע"ש וכן בסי' ש"י ס"ד כתב כן בפשיטות והפלא שלא הזכיר דברי החו"י שהזכיר הפ"ת] וצ"ע

סימן קנ"ב

נשאלתי מהחה"ש והכולל ומורה גם הוא כמה"ר ר' חויתה הכהן יצ"ו במי שנסמך בסכין