שואל ונשאל חלק א רט

ומשמע דה"ה אם עור או בשר חופין את כלו אך נראה דלדידן דבתריה דמרן גרירי יש להתיר והגם דיש להסתפק שמא נהגו פה כמור"ם מן הספק יש לנו להורות כדעת מרן ז"ל כמ"ש בכללים שבראש ס' שבת אחים אות א' ע"ש ובישיב משה סי' [ע"ב] ע"ש וכ"ש בזה דכתב ה' שב"א ז"ל דכתבו האחרונים דמנהג זה של מור"ם לא נתפשט אלא באשכנז ולא בספרד ע"ש ועי' למוהרס"ך ז"ל בזר"ד יו"ד ס"ס ז' ובהגה שם אות יו"ד ע"ש] ועוד דכבר כתב הש"ך ס"ק י"ד והפר"ח סקל"ב דאם נקשר גם אי לא הוי שבר אל שבר רק שבר על שבר יש להתיר ושכן אפשר לפרש כונת מור"ם שם וה' ישיב משה ז"ל סי' קל"ג רמ"א] הסכים לסמוך על הש"ך והפר"ח גם בהפסד מועט ע"ש ועוד דהרי גם מור"ם ז"ל מודה להתיר בהפ"מ גם במקום שנהגו ובנדון דידן יש הפסד מרובה גם בכבש הנז' עצמו וכ"ש בתערובת שנתערבו. וע"ע לה' י"מ סי' (קל"ד] דבשלא ראה המפשיט ריעותא מתירים וכ"ש בזה דהבשר חופה כלו

והגם דלפי מה שראינו ושמענו להשוחטים והרבנים המורים היו בודקים רק ע"י קיסם ולא נשמע שצידדו בהא דעו"ב חוא"ר אין מזה כלל ראיה דמנהגינו שלא להתיר בעו"ב חוא"ר דידוע דהשוחטים לא היו בתור מורי הוראה וא"כ י"ל דבראותם דברי מור"ם חשבו שכן המנהג וכן המורים שהיו לפנינו הם מורים שלא היו שוחטים וצורת הספיקות והצדדים הם מבינים ומצדרים רק עפ"י דברי אותם השוחטים וא"כ אין מזה ראיה. והמופת לזה דאי איתא הי"ל לצדד להתיר מצד דאולי איכא הפ"מ דבכה"ג גם מור"ם ז"ל מודה דגם דנהגו לאסור מתירים בכה"ג ע"ש [או דהשוחטים כשמביאים הנדון לפני המורה אין מזכירין מעו"ב חוא"ר רק אומרים דיש שבר בקולית ולא נקשר שאשי"י רק שעג"ש והמורה מניח בפשי' דזהו הדין דמרן סי"ב וטריפה ובודקין אותו בקיסם אם הוא שאשי"י או שעג"ש ובאמת לא כן הוא דזה דוקא באין עו"ב חוא"ר אבל בעו"ב חוא"ר כשר אף בלא נקשר לד' מרן ואף לד' מור"ם מודה בנקשר שעג"ש כמ"ש הש"ך סקי"ד הנז' וכן בהפמ"ר] ועוד נראה דהטעם שלא התירו מצד זה דעו"ב חוא"ר משום דהיו השוחטים נגררים אחרי דברי ה' תה"ז שנזכר בדברי ה' ישיב משה סי' [קל"ג[ וחשבו זה כהלמ"מ ולא שמו לב דהש"ך והפר"ח מתירים ודבריהם. עיקר וכאמור וע"ע לה' תה"ז ז"ל סי' פ"ג אות מ"א דבהפ"מ יש לסמוך על מטה יוסף וכ"ש בנ"ד שהובא וניכר שהיה מכוסה וכאמור. וכן נעשה מעשה להתיר והסכימו אתי ידידינו מהרצ"ך נר"ו ומהרח"ך נר"ו הכו"ח ביום ל' ניסן התרפ"ח ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ק"ן

שאלה כבש מסוכן שהעמידוהו ועמד ולא ניסוהו אם יכול לילך ופרכס כראוי והטבח אמר שנ"ל שנתהפכו בני מעיו מפני שכשפתח הבטן יצאו בני מעיו קודם הכרס ואנחנו לא ידענו איך סדרם ומה נהפך בהם רק כפי"ד הטבח ואמר שהיה זה ע"י שהכבש הוליכוהו לביה"מ על החמור בתוך כלי המשא גם נמצאו מעיו אדומים

תשובה מרן ז"ל סי' מ"ו ס"ב פסק דאפי' לא יצאו ונמצאו מהופכין טריפה וכו' וכ"ה הפר"ח וכתב ה' ש"א נר"ו בשם התב"ש והמחב"ר דאפילו משהו שנהפך מהם טריפה ע"ש ונראה דאין לחלק בזה בין יצאו לנמצאו מהופכים כיון דהטעם דבכל שהו הוי היפוך וא"כ כיון דהטבח עצמו בעל הבהמה אמר שהוא יודע שנהפכו בודאי דהכי הוי הגם שאין אנו מכירים זה. והגם דהטבח הוכחתו היא ממה דכשפתח את העור יצאו הב"מ תחילה וכפי הרגיל נגלה ויוצא הכרס תחילה ואמר שאפ' דזה היה מפני הכובד של הבני מעים מ"מ נר' כיון דהיה מסוכן וג"כ הבני מעים נתאדמו א"כ כשאנו מסופקים אם מחמת ההיפוך או לא תולין הקלקלה במקולקל ואין להתירו מס"ס דשמא לא נתהפכו ואם את"ל דנתהפכו שמא כראבי"ה ודעמיה דמתיר בנתהפכו ולא יצאו די"ל דלא כתב ראבי"ה רק בדלא גרם שינוי זה ריעותא להתאדם ולהסתכן