שואל ונשאל חלק א רז

ומלוה אותם ברבית הקב"ה יפרע ממנו וקשה דהלא בלא"ה אסור וכמו שפסק בסי' קס"ח קס"ט סכ"ב] ולהאמור י"ל דמיירי בכה"ג דידוע שזה סנטרו או אפוטרפא שלו והגם דלא ביארו זה י"ל דבהכי מיירי

שוב ראיתי להתו' ז"ל דף ע"א ע"ב ד"ה כגון שכתבו בשם הירושלמי ישראל שמינהו עכו"ם אפוטרופא או סנטר מותר ללות ממנו בריש ועכו"ם שמינהו ישראל אפוטרפא או סנטר אסור ללות ממנו ברבית מעותיו של עכו"ם שמופקדין ביד ישראל אסור ללוות ממנו ברבית מעותיו של ישראל שמופקדין ביד העכו"ם מותר ללוות ממנו ברבית זהו הכלל כל שהוא באחריות ישראל אסור באחריות עכו"ם מותר ע"ש ונשמט האיסור מפני מראית העין בירושלמי דכללא כייל דהכל תלוי באחריות] וכיון דבירושלמי תפס להתיר התירו ולא חששו להא דאסרו בתוספתא דס"ל דדברי תלמוד הירושלמי עיקר ואין ספק לע"ד דעל זה הדיבור כיונו התו' שכתבו לפי מה שהביא ראיה וגו' וא"כ מכ"ש דמותר בנ"ד. וע' למרן ז"ל סי' קס"ח קס"ט סכ"ב שכתב דאסור מפני מראית העין וכ"כ בסכ"ג ע"ש ומ"ש בספ"ד היינו טעמא כדאמרן דכיון דעשאו אפוטרופא על נכסיו אית ליה קלא ומה גם למ"ש הב"ח דדוקא על כל נכסיו ע"ש וא"כ נקיטנן דבכה"ג דידוע הדבר שזה הישראל אין לו אלא שכירותו מידי חדש בחדשו והמעות של הגוי שרי לכו"ח ביום ט' סיון התרפ"ח ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קמ"ז

שאלה אות למד שכתובה הקו העליון כאות זיין שהקו העליון באמצע כאלו של זיין בראשה או שהקו העליון הו' כלו לצד ימין הפך קו הוא"ו והיו'ד וספר זה ישן הוא מכמה עשיריות שנים ויש בו הרבה מאותיות הלמד שהם באופנים הנז' אך רובו כמו הקו של הואו שהוא מצד שמאל אם נפסל בכך עד שיתקנו אותו או כשר לכתחלה לקראת בו בצבור ולברך עליו כשאר ספרים הכשרים

תשובה הגם דה' לדוד אמת ז"ל סי' [י"ג בצורת למ"ד] כתב דלפי האשכנזים צורתו של גג הלמ'ד ו' ולהספרדים צורתו יו"ד ע"ש מ"מ נראה דכ"ז הוא לכתחילה אבל בדיעבד כל שהתינוק קורא אותה למ"ד אין לפסול דהרי מבואר שם דכמה שינויים בין הספרדים לאשכנזים בכמה אותיות ע"ש וכמו דאין לפסול זה ולא זה רק לכתחילה ה"ה לשאר שינויים וע"ש בסופו דעפ"י הסוד יש פנים וטעמים לצורת האשכנזים והספרדים ע"ש וע' לה' ישיב משה נר"ו סי' שמ"א מ"ש בעניותי ומ"ש ה"ה נר"ו שם דכשרים הם תפלין וספרים של האשכנזים לספרדים אלא דלכתחילה יש ליקח אשכנזי מהאשכנזים וספרדי מהספרדים אבל בדיעבד שפיר דמי גם לברך ע"ש וה"ה לנ"ד דכיון דאותם השינויים אינם פוסלים בדיעבד ה"ה גם לשינוי זה וכן מוכח מדלא כתב הרמב"ם ומרן ז"ל פיסולים כאלה באותיות אלמא דאין קפידא רק לכתחילה וכן יש ללמוד מדקדוק לשון הרמב"ם בפיו"ד מה' ס"ת שכתב כל הפיסולן עשרים דברים הם ע"ש ומהם שנפסדה צורת אות אחת עד שלא תקרא כל עיקר או תדמה לאות אחרת ע"ש ומסיים אח"כ ושאר הדברים למצוה ולא לעכב ע"ש וכ"כ ה' לד"א ז"ל סי' ט"ו אות כ' כל שלא נזכר בגמ' אינו פוסל בדיעבד ואם שינה בצורת האות בדבר שלא נתבאר בתלמוד לפסול ונחלקו הפוסקים יש לסמוך על המכשירים שלא לפסול סתו"ם וע"ש באות כ"א דדיעבד מקרי כל שנכתב הס"ת אפילו יש אחר כשר בלי פקפוק וכ"ש כשכבר הוציא הס"ת לקרות בו דודאי לא יורידו אותו ע"ש [וע' לה' קול יעקב סי' ל"ב אות ק"ו בשם ה' קס"ה להתיר בס"ת ואין צריך להוציא אחר כשהקו פשוט ובסי' ל"ו באות ל' שכתב שאם הו"ו הפוך ראשו לצד שמאל שדינו שוה לקו פשוט ונראה דכ"ש באם יש לו ראש לכאן ולכאן ועם שה' קו"י עצמו דעתו דצריך להוציא אחרת נראה דדברי אמו"ר הה"ג המחבר ז"ל נכונים בטעמם דכיון