שואל ונשאל חלק א רו

בבאה"ט סק"ו] ומדרבנן היא דבעינן ששים וא"כ י"ל דלא הכריע מרן כהסוברים לאסור דם בחלמון רק בדאוריתא אבל באם נתבטל ברוב דאין כאן אלא איסיר דרבנן נידון כשאר ספיקי דרבנן. אך לא מצאתי כעת מי שצידד בזה אך נראה כיון דבחלמון גופיה אפשר שאינו ודאי וכמ"ש ה' מחב"ר סי' ס"ו ס"ק ב' דכשמסירים את הדם בצמר גפן ונשאר החלמון שלם זה לאות דהוי בחלבון וא"כ בנ"ד י"ל דשמא אינו בחלמון ואת"ל בחלמון שמא כהסוברים דבחלבון הוא דאוסר אלא דלע"ד על הרוב כשנראה בחלבון אינו סר וא"כ לא הוי ספק גמור דעל הרוב הוא בחלמון וכאמור. אך נראה דכיון דהכלים הנז' הם מהברזל המשוח במיני זכוכית ובזה יש סוברים דמהניא הגעלה א"כ בנ"ד אחרי כ"ד שעות דהוי נטל"פ יש לסמוך על הסוברים דמהניא ליה הגעלה. ומ"מ שמעתי דה' רב פעלים בנדונו כתב להגעילו ג"פ וכן בנ"ד יש לעשות כן. אך הכלי חרס אין נראה להקל בו דאינו יוצא מידי דפיו וגם הוא הפסד מועט. ולכן יש להחמיר בו כל עוד שלא ראינו שהקיל בב' הצדדים הנז' או באחד מהם. שי"ר לה' ש"א נר"ו סי' ס' בדיני הכלים אות ב' שהביא מהעה"ש דבאיסור דרבנן יש להקל אחר מעל"ע ע"ש הכו"ח ביום כ"ד טבת התרפ"ו ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קמ"ו

שאלה נכרים שהשתתפו בכספם שזה נותן כך וזה נותן כך ונתנו את הסך הנקבץ ליד יש' להלותו ברבית לגוים ולישראל והישראלי נוטל שכרו כו"ך לחדש בין שיהיה להם הנאה מועטת בין שיהיה להם הנאה מרובה בין שלא יהיה כל עי' והאחריות היא על בעלי הכסף ואין ליש' הנז' אלא שכירותו והדבר זה ידוע וגלוי הוא שעשוי ע"י הממשלה יר"ה [ונקרא בנק] ולזה כמה תנאים וחקים כמו שידוע זה בהבנקים האם מותר ליש' להלות מאותו ישראל הסוכן או האפוטרפה של הגוים או לא

תשובה איתא בתוספתא בפ"ה גוי שאמר לישראל הילך שכרך והלוה מעותי ברבית מותר אבל אסור מפני מראית העין ועוד איתא שם מעות של גוי מופקדת אצל ישראל אסור להלוותן ברבית זה הכלל כל שבאחריות ישראל אסור כל שבאחריות גוי מותר. וכן מסיים שם ישראל שנעשה לו לגוי אפוטרפוס או סנטר מותר ללות הימנו ברבית ע"ש והביא כל זה הרב הנמק"י בר"פ איזהו נשך ע"ש והוסיף לבאר מדידיה דסיפא דאפוטרפוס או סנטר כלו' כיון שידוע הוא כן ע"ש והיינו דק"ל דברישא קתני אבל אסור מפני מראית העין ובסיפא קתני סתם מותר ולזה מוקי לה דמיירי בידוע והתנא לא הוצרך לבאר זה דאפוטרפוס או סנטר נעשה ע"י עדים ואית ליה קלא מסתמא וא"כ בנ"ד נמי נראה דאין כאן איסור בדבר כיון שידוע דזה אינו לא סוכן ואפוטרופא של בעל ההון ואין הכסף שלו כלל ואפילו משום מראית העין ליכא. וזה לע"ד כונת הגמרא בבבא מציעא דאיתא שם אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור אני הוא שעתיד להפרע ממי שתולה מעותיו בגוי ומלוה אותם לישראל ברבית והק' התו' שם ד"ה שתולה וא"ת והלא אפי' אמת שהם של עכו"ם אסור כיון שאין ללוה עם העכו"ם כלום ותירצו לזה ומיהו לפי מה שהביא ראיה לקמן ישראל שיש בידו מעות עכו"ם והם באחריות העכו"ם מותר להלותם ברבית לישראל א"ש ע"ש והוא קשה דבתוספתא קתני להדיא דאסור מפני מראית העין ולהאמור א"ש דמיירי בגוונא דהדבר ידוע שהוא אפוטרפוס או סנטר לעכו"ם דליכא משום מראית העין והוא משקר ונותן מעותיו הוא ברבית ותולה אותם בגוי שהוא אפוטרופא שלו או סנטרו וכיוצא וצא וע' ג"כ להרא"ש ז"ל שביאר דתולה מעותיו בגוי היינו שאמר שהפקיד העכו"ם מעות בידו להלותן ברבית ואחריות המעות על העכו"ם ע"ש וצ"ל דמיירי בכה"ג דידוע דליכא משום מראית העין וכאמור. ונמצא דלהתוספתא וכן לדעת התו' והרא"ש והנ"י בכה"ג בנ"ד ליכא איסורא להלות מהסוכנים הנז' אף אם יהיה הסוכן ישראל וכאמור וכן נראה דעת מרן ז"ל סי' ק"ס ס"ג שכתב וז"ל התולה מעותיו לומר שהם של עובד כוכבים