שואל ונשאל חלק א רב

וגו' זהו דוקא למצוה אבל אי עביד לא פסל. אבל כף פשוטה אי מאריך גגה יותר מרגלה פסול. ולא תהיה הכף פשוטה בזוית למעלה אלא וגו' כמו רי"ש באופן שאם יכפפו אותה שתעשה כף כפופה דאין חילוק ביניהם רק שזו פשוטה וזו כפופה ובט"ז יו"ד סי' רע"ג ס"ק ד' כתבו ז"ל ראיתי סופרים וגו' הם מושכים הך' פשוטה בגגה וזהו פיסול גמור כמ"ש בתשובות מהרי"ל וגו' ע"ש ולא זכר כלל הא דבעינן כפלים מגגה רק ממשמעות דבריו שכתב שאם יכפפו אותה וגו' ומשמע מדבריו ז"ל דבדיעבד אינו פוסל רק באם מאריך גגה יותר מרגלה אבל באין כפלים ברגל מהגג אין לפסול בדיעבד רק דלכתחילה יתכוין ויזהר לעשות כן וכן יש ללמוד מהא שכ' ולא תהיה הכף בזוית וגו' אלא וגו' באופן שאם יכפפו וגו' דלכתחילה מיירי כמבואר מדבריו שם [בשם המג'"א] דאין לפסול בדיעבד אם היא בזוית כמו זוית של ד' ולא ידעתי למה השמיט מלשון הט"ז שכ'] כזה ד' וזהו פיסול וגו' גמור שהוא דלת ולא כף וכן ראיתי שמזהיר על זה בתשובות מהרי"ל וגו' והי"ל להסתייע מזה דלהט"ז [לכתחילה] יש לה זוית כמו דלת ולא כמו ריש מדלא כתב שהוא ריש ולא כף גם יש ללמוד מדברי ה' אמת ליעקב שהוא מבין בכונת הט"ז דאינו פוסל רק בהיות גגה ארוך יותר מרגלה [אבל במה שכתב הט"ז שם שצריך כפלים ברגל מהגג אין לפסול]. וכן נראה דעת ה' חיד"א בלדוד אמת סי' י"ג שכתב וז"ל ך' פשוטה גגה קצר שלא תדמה לריש ולכן לא ימשכנה בסוף שיטה לעשותה ארוכה כלל ואי מאריך גגה יותר מרגלה פסול ולא תהיה הכף פשוטה בזוית למעלה אלא תהיה עגולה כמו רי"ש באופן שאם יכפפו אותה שתעשה כף כפופה. והך צריכה להיות פי שנים מהגג וכו'. ומזה מבואר דלדעתו אין לפסול רק אם הגג יותר מהרגל ולשון צריכה שכתב הל"א היינו לכתחילה וכ"ן דעת ה' בית מנוחה ז"ל שהעתיק דברי הרב לדוד אמת ז"ל וכן נראה דעת הרב קול יעקב נר"ו שהעתיק דברי הרב אמ"ל והל"א ע"ש וכן נראה דעת מרן ז"ל בב"י סי' ל"ו בשם הרב ברוך שאמר ושכן דעתו כמ"ש שם דהוטבו דבריו בעיניו ולכן העתיקם ע"ש דבהאריך הגג יותר מהרגל כתב דפסול ובהא דכפלים כתב רק צריך והיינו לכתחילה דאל"ך למה הוצרך לומר דבהאריך הגג יותר מהרגל פסול. הלא גם באינו כפלים פסול וכ"ש זה. והגם דנקיט לשון הפשוטות צריכות להיות ארוכות כשיעור שאם נכפלו יהיו כפופות אינו ר"ל דבדיעבד פסול אלא דלכתחילה הכי צריך דבלשון הפוסקים איכא הכי ואיכא הכי כמו שכתב ה' יד אהרן ז"ל סימן ל"ב בהגהת ב"י ע"ג שיטה ד' שאותיות השם צריך וכו' ע"ש וכן מוכח ממ"ש אח"ז מרן הב"י בביאורו על דברי ה' ברוך שאמר וז"ל ומ"ש שכל הפשוטות צריכות להיות ארוכות כשיעור שאם נכפלו יהיו כפופות כ"כ בעל תרומה והגהות והאגור והמרדכי בהקומץ וכ"כ המנהיג וז"ל מדקאמר בפ' הבונה שלא יכתוב כפופין פשוטין משמע שאין להאריך הפשוטות יותר מכפיפת הכפופות ע"ש ומזה מוכח דהיינו לכתחילה חדא דלא נזכר ולא משמע רק דזהו שיעורה ולא דפוסל אם לא יהיה כן ועוד דהרי מדקדק מזה שלא ירבה באריכת הפשוטות כל כך וכמו דבזה לא מצינו מי שפוסל אם האריך יותר ה"ה נמי באם קיצר ואינו כפלים וצורתה עליה. וכן יש לדקדק מדכתב מרן ז"ל אח"ז ומ"ש שכף פשוטה תהיה עגולה למעלה כמו ריש כ"כ התרומה והגהות והאגור וכתב הר"י אלכסנדרני יש מי שכתב שאם כתב הכף פשוטה בזויות כמו דלת שהיא פסולה ובתפלין ובמזוזה לא יועיל בה תיקון כמו הדלת שכתבה במקום ריש דתקונה מקרי חק תוכות עכ"ל ע"ש ואי איתא דדעתו לפסול גם בליכא כפלים א""כ כיון שכתב הב"ש שם בשם הרא"ם שכל הפשוטות צריכות להיות ארוכות כשיעור שאם נכפלו יהיו כפופות ופירושו לפסול בדיעבד א"כ כיון שסיים שם ומהאי טעמא לא יעשה לכף פשוטה זוית למעלה אלא תהיה עגולה כמו ריש שאם כופפין וגו' א"כ גם זה פירושו בדיעבד פוסל וא"כ הי"ל לסייע למי שכתב כן מדברי הרא"ם הנז' אלא ודאי דזה דוקא לכתחילה ומן האמור נראה דהגם דליש יש מי שכ' יש לפסול בדיעבד אם יש לה זוית מ"מ באינו כפלים אם שחיסר אם שהותיר אין לפסול בדיעבר דבזה כדקאי קאי כיון שלא נזכר בזה פסלות בדיעבד ולא מדמינן זה לזה הגם דהב"ש בשם