שואל ונשאל חלק א רא

ספיקות וסגי בתרי ספיקי נראה דהיינו משום דכן מנהגם וכמו שנראה מדבריהם בגנזי שלום עדות השוחטים ע"ש ועי"ל דשאני התם דאיכא עוד טעמא דאין ללכת בזה אחר הרוב רק באופנים שזכר ה' הנז' אבל בנ"ד דאין ממנה כלום ע"ג הבועה רק דנוגעת קצת מן הצד הוי שפיר ספק גמור. ועוד דאפילו נימא דיש להם איזה ריעותא באיזה מהספיקות הנז' הא איכא בנ"ד ספק ג'

גם מצד הגרירה שהיתה כגרגיר הנז' ואח"כ בצבצה נראה דאין כאן חשש חדא דהמקום הנז' איננו כדבר יתר ע"ג הקרום וכמו שראוהו ב' שוחטים והעידו עליו כנז' וא"כ אין מקום לחוש לבשר בלוי ועוד דכבר כתב הש"א סו"ס ט"ל אות [ס"ה[ דבדיעבד שלא נפחוהו יש להתיר וא"כ בנ"ד הוי כמי שלא נפחוהו דמה שנפחוהו ובצבץ אינו אלא ע"י גרירת הצפורן דהרי טרם זה נבדק ולא בצבץ ותלינן בידא דטבחה כמ"ש (מרן סי' ל"ו ס"ה] ע"ש ובעה"ו לעת הפנאי אשובה לשנות פרק זה הכו"ח ביום ד' כסליו שנת התר"ץ ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קמ"א

שאלה פרשיות של תפלין שנכתבו בדיו פשוט שחור הבא מערי אירופה אם כשרים הפרשיות הנז' בדיעבד למכרם בסתם או לא

תשובה ה' כף החיים נר"ו סי' ל"ב בספרו קול יעקב ס"ק י"ג כתב בשם ה' פחד יצחק אות ד' ערך דיו בשם הגהות מהר"ר גצ"ל על ש"ע או"ח סי' ל"כ אות א' וז"ל שמעתי שיש נזהרים מלכתוב סתו"מ מדיו שקונים מן הגוים אלא מדיו כשר הנעשה ע"י ישראל עכ"ל ע"ש ושכ"ב מלא"ש שם ומזה מבואר דכשר דיו זה לכתוב בו גם לכתחילה לדינא ורק יש נזהרים מזה והוא דרך אזהרה וחומרא וכ"נ מדברי מרן ז"ל בא"ח סי' ל"ב ס"ג וכמ"ש ה' קול יעקב נר"ו שם ס"ק י"א ע"ש וכ"נ דעת מור"ם שכתב ולכתחילה יחמיר וגו' דמשמע דלדינא כשר לכתחילה רק דרך חומרא לכתחילה יחמיר ואפילו למ"ש מרן ז"ל סי' רע"א ס' ו' דצריך שיכתבנו בדיו העשוי מעשן השמנים וגו' מ"מ לעת עתה שאין נוהגים כן וכמ"ש ה' ברכ"י ז"ל והב"ד ה' קול יעקב נר"ו ביו"ד שם ס"ק ט"ו ע"ש א"כ הו"ל זה ג"כ מותר לכתחילה כמו הדיו העשוי ממי עפצא וקנקנתום שלא התירו מרן ז"ל בי"ד רק בדיעבד ועי' לה' קול יעקב שם ס"ק י"ז שכתב דעתה אפי' לכתחילה עושים דיו ממי עפצים וקנקנתום ע"ש והגם דפה אי ג'רבה אין מי שכותב סת"מ רק בדיו המתבשל ע"י ישראל ואין כותבים כלל בדיו שקונים מהגוים או מישראל הבא לסוחרים מאירופא אין זה רק לכתחילה אבל בדיעבד נראה דיש להתיר ועי' לה' קול יעקב נר"ו סי' ל"ב ס"ק י"ג שהביא פלוגתא בדיו המעורב בסתם יינם ע"ש ונראה דבנ"ד אין לחוש לזה דיש בזה ס"ס שמא אין בו כלום מסתם יינם ואת"ל יש בו שמא הלכה כהמתירים. וכ"ש דמסתברא שאין בו וגם מסתברא דלא מחזקינן איסורא אך נראה לי דהגם דלגבי המוכר מותר מצד דהוי דיעבד מ"מ לגבי הקונה הוי לכתחילה ולכן אין למוכרן בסתם ויש להודיעו תחילה דזה עשוי מדיו שאינו מותר רק בדיעבד לפי מנהגינו פה דבלא זה מסתמא הוא חושב דהוא כתוב מדיו הנהוג בין הסופרים הכו"ח ביום כ"ו כסליו שנת התרצ"א ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קמ"ב שאלה אותיות כף ארוכה של ס"ת ותפלין ומזוזות שאינם כפלים ברגל מהגג והכתב של הס"ת צר ואינו יכול לתקן אם יש לפסול בדיעבד או לא

תשובה ה' אמת ליעקב ז"ל בתמונת האותיות כתב וז"ל ך פשוטה גגה קצר שלא תדמה לריש ולכן לא ימשוך אותה בסוף השיטה לעשותה ארוכה כלל ואעפ"י שגם בשאר