שואל ונשאל חלק א ר

סימן קל"ט

שאלה מי שהוא בתוך שלשים לאחד מקרוביו האם מותר לילך לבקר הקבר של ר' יוסף המערבי זיע"א שבעיר אלתאממה יע"א שנוהגים לעשות שם ביום ר"ח טבת נדבות וסעודות ופיוטים ומנגנים ומתקבצים שם מהרבה מקומות ואם היה זה לדיין של גאבס יע"א אשר אלתאממה מסתופפת בצלה ויש צורך בהדיין שם להנהגה לישוב ולגבות הצדקות וכיוצא ואם לא ילך לא יהיה כ"כ הנהגה ישרה אי שרי לילך או לא

תשובה נר' דאם הוא הולך רק לבקר ולשוב או להנהיג שם ולעשות סדרים ואינו עומד במקום הסעודות והשירים והמנגנים וכיוצא ודאי הביקור עצמו איננו בכלל השמחה וכן להנהיג ולסדר אין בזה שמחה ודומה זה למה שהוא דן ומורה ומסדר במקומו עניני קהלתו. אבל לאכול ולשתות בחבורות הנז' נראה דאין להתיר דהרי בשמחת מריעות לא התיר מרן ז"ל ביו"ד סי' שצ"א רק באם היה חייב לפרוע אותה מיד אבל אם אינו חייב אסור עד אחר שלשים ע"ש וא"כ זה שאפשר לו לעשות כל הנז' במה ששייך לצבור ורק הוא לא יהיה שם בעת הסעודות אין להתיר לו וכן מתבאר מדברי מור"ם שם דגם בחבורת מצוה להשיא יתום ויתומה ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה לא התיר רק אחר שלשים וכ"ש בזה שאין כאן רק איזה חסרון מה ולא בטול וע"ש בפת"ת ס"ק ג' דהש"ך דעתו דגם בשאר קרובים הכי הוי וכ"נ דעת מור"ם ז"ל זהו הנלע"ד בזה הכו"ח ביום כ"ג כסליו התרצ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ק"מ

שאלה ריאה שנמצא בה בב' מקומות כעין ב' גרגרי עדשה ואחד מהם עליו כעין קרום והקרום הזה כשנדחה ביד הוי כמעט כלו ע"ג הריאה ורק צד אחד נוגע כל דהו באותו גרגיר וכשנפחוה נתכסה גרגיר אחד מהנ"ל והב' לא נתכסה ובדקוהו בנפיחה ולא בצבץ אך הריאה כשהביאוה להמורה כבר נקרע מהקרום רחוק מעט ממקום הנשאר ואפשר שאם היה שלם והיו נופחים אותה הרבה היה מתכסה גם הגרגיר השני וכשגררו בצפורן באותו גרגיר לראות אולי בשר בלוי נקרעה העדשה הנז' ויצא ליחה כמין מים מאודמים וכשנפחוה לראות אם אח"ז מבצבצת ראו שמבצבצת אם יש להתיר או לא

תשובה לכאורה יש לאסור בלא כל זה מצד דהויא כדין סירכה תלויה ע"ג הבועה דפסק מרן ז"ל סי' ל"ז ס"ב דטריפה והגם דרובה וכמעט כלה ע"ג הריאה הרי כבר כתב ה' עה"ש בס' הזכרון מע' ס' אות כ"ז דאפילו רובה ע"ג הריאה ומעט ממנה בבועה טריפה דכיון דאיכא ריעותא דבועה תלינן בה וגם לא אזלינן בתר רובא רק באופנים שזכר שם ע"ש וכ"כ ה' הנז' בתשובתו בס' גנזי שלום יו"ד סי' ב' וחתמו בזה ג"כ מהר"י נג'אר ז"ל ומהר"י הכהן ז"ל וכ"כ ה' ישיב משה ז"ל סי' ו' וחתימי בזה מהר"ם שתרוג ז"ל ומהרי"ח שתרוג ז"ל ע"ש אך נראה דלא כתבו כן הרבנים רק באיכא מיהא מעט מהסירכה ע"ג הבועה אבל בנ"ד דכלה כמעט על הריאה רק דמן הצד היא נוגעת כל דהו בריאה לא חשיב זה ריעותא לתלות הקלקלה במקולקל דאולי אין כאן קלקלה כלל. ועוד נראה דשאני התם דאיכא מיהא בועה ודאי אבל בנ"ד דאפשר דאינה בועה לגמרי אלא מורסה שאם היו מנפחים הרבה בשלימות קרומי הריאה אולי היתה מתכסית א"כ י"ל דיש בזה ג' ספיקות שמא אינה ע"ג הבועה לגמרי אלא מהריאה ואת"ל מהבועה שמא אין זו בועה ואת"ל דהויא בועה שמא הלכה כהמתירים סירכה תלויה ע"ג בועה [עי' להדרכ"ת ס"ק מ"ח והכנה"ג סי' ט"ל הגהב"י אות קל"ט דעת המתירים בזה ע"ש]. ומה שלא התירו הרבנים הנז' מס"ס דשמא הסירכה תלויה אינה אלא מהריאה ואת"ל מהבועה שמא הלכה כהמתירים סירכה תלויה ע"ג בועה דהא לא בעינן ג'