שואל ונשאל חלק א קצט

וא"כ בנ"ד דדעתו שלא תבדק דאסור לאכול מזה בלא בדיקה וכמ"ש הבאה"ט סי' ט"ל ס"ק ה' בשם הש"ך דאם השליכה או איבדה במזיד דינה לכ"ע כמו בביטל במזיד איסור מדבריהם שנתבאר סי' צ"ט ס"ו ושם מבואר דאסור כיעו"ש אין לברך וכאמור. וכן מתבאר מדברי ה' לבושי שרד בחידושי דינים להלכות שחיטה אות א' הב"ד ב' פתחי תשובה סי' קי"ז ס"ק ו' ושם המציא תקנה לזה לשחוט תחילה עוף או בהמה כדי לברך ומדבריו מתבאר ג"כ דדי לשחוט ע"י שוחט כשר וא"ץ לבדוק כיעו"ש באורך (וכן ד' הפר"ח בקו"א סי' י"ט וחלק על ה' ש"א ע"ש וע' להדרכ"ת סי' קי"ז סקל"ח]

סימן קל"ח

שאלה ס"ת שנמצא בו דיבוק בשם אלהינו בין האל'ף בקו האמצעי עם הלמ"ד אם מותר לגרור ולתקן

תשובה מרן ז"ל ביו"ד סי' רע"ו ס' י"א כתב נדבקה אות לחברתה באותיות השם יש לו לגררו ומשמע דדעתו להתיר אפילו אם נדבקה אחרי שנכתבה בכשרות מדלא חילק ובפרט דמסתמא כל הספרים נכתבים בתחילה בכשרות ונבדקים ע"י בודקים וא"כ סתמו כפירושו דגם דמתחילה היה כשר שרי וכן יש לדקדק גם מלשון נדבק אות וגו' דאי דוקא כשהיתה דבוקה מראשית כתיבתה היל"ל היתה דבוקה אות וגו' ולא נדבקה אות וכן יש להוכיח מדבריו ז"ל בב"י בשם המרדכי בסוף ההלכות קטנות שדעתו דבשם אם דיבק האותיות מסלק אותה היריעה שאי אפשר לתקן ודוקא דיו שנטפה על השם כההיא דמסכת סופרים ודלא כפירוש ר"י שמתיר כמו כן להפריד האותיות של השם ואין הנדון דומה לראיה דהא כבר נתקדש השם כנשטפה עליו דיו ומצוה היה לתקנו אבל הכא בפוסל נעשה ולא מן השם הוא זה ומסיים מרן דכדאי הם ר"י והרא"ש לסמוך עליהם ע"ש ומבואר מזה דיש התיר יותר כשנכתב בכשרות ונתקדש השם דאז מצוה לתקנו ובכה"ג מודה גם המרדכי דדמי לההיא דמ"ס וכאמור. אבל ראיתי לה' פתחי תשובה ס"ק ח"י שכתב בשם הנו"ב תניינא סי' קס"ט דדוקא כשהם דבוקים מתחלת כתיבתן שזה פסול לכל הדעות ולכך הגרידה היא תיקון בודאי אבל כשנעשה אח"כ לא כי שמא הלכה דאינו פסול ואסור למחוק אפילו מקצת אות ע"ש ואינו כעת בידי והדבר קשה לע"ד לומר כן בדעת מרן הש"ע ואולי הנו"ב דעת עצמו קאמר. ועי' לה' קול יעקב ס"ק ס"ז שהביא בזה י"א קמא והיא דעת הנו"ב וי"א בתרא והיא דעת הקה"ס סי' י"ב אות י"א בלשכ"ה להתיר בכל אופן ונראה דדעתו כיש אומרים בתרא וכ"נ מדסיים עלה שס וכן נוהגים פה בגדאד יע"א דאפילו נדבקו אחר שנכתבו מפרידים אותם ע"ש. וכן נלע"ד להתיר אפילו בודאי נדבקו אחר שנכתבו וכ"ש בספק דאיכא ס"ס שמא היה זה מתחילה ומותר גם להנו"ב ואת"ל דהיה זה אחר כך שמא הלכה כהקה"ס. ועוד דנראה דאין כאן אלא חשש איסור דרבנן וסד"ר לקולא ועבדינן כהקה"ס. ועוד דנראה דהקה"ס הוא ראה דברי הנו"ב והכריע ועוד דדעת מרן ז"ל נראה דהעיקר כהקה"ס

ולענין אי חיישי' למה שאותיות השם כשנתקנים עתה הו"ל שלא כסדרן. נראה דהגם דהפת"ת ס"ק (כ] כתב דבעי' כסדרן זכורני דבזולת זה כתבתי דלדידן לא נקטי' הכי וכ"נ דעת מור"ם שם שלא חילק בין אות לאות וכ"נ דעת מרן ז"ל כאן וכן ראיתי לה' זרע אמת יו"ד סי' [ו'[ שכן נראה דעתו דאין לחלק בכך ע"ש. וכ"כ ה' כף החיים ס"ק ע"א דאין לחוש להא דכסדרן אלא לכתחילה אבל בדיעבד כגון שאירע קלקול באות ראשונה שצריכה תיקון אין לחוש ושכן נוהגים בבגדאד ע"ש וכנלע"ד עיקר מדברי מור"ם ומרן ז"ל וכאמור הכו"ח ביום כ"ד סיון התרצ"ה ע"ה כלפון משה הכהן שילט"א: