שואל ונשאל חלק א קצו

תחילה הקרקע והבנין הראשון וכל א' יטול מהשכירות כפי כספו והאחריות של נפילה על בעל הקרקע כי אז יגבה את כספי מושלם

תשובה הנני להודיעו כי יש דרך קל ונקי בלתי פתיחת ספרים והוא כי זה יקבל עליו אחריות נפילה וזה יקבל עליו אחריות שריפה וכל כיו"ב. או שזה יקבל אחריות כפי כספו וזה כפי כספו ובאופן כזה שאין כאן ריח הלואה ואינו יכול לתבוע את כספו לעולם רק אם נפלה לשלם כנגדה ג"כ קיבל בעל הכסף אחריות שריפה לשלם לבעה"ק כנז' נלע"ד דאין חשש ידומה זה למשכנתא דסורא שאינו תובע כספו ולמ"ש מרן סס"י קע"ב ס"ו הנותן חורבתו לחבירו שיבנה וכו' שאינו תובע את כספו ע"ש ודי בזה. הכו"ח ביום ו' אייר התרצ"ה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קל"ה

נשאלתי מהחה"ש כמה"ר אליהו חדאד הי"ו על דבר אשה שאבדה וסתה ופעם אחת נמצאו העדים מקולקלים אם צריכים כפרה

תשובה כפי המובן ממכתבו דימים רבים יש משאיבדה וסתה וגם המובן מדבריו דדרך האשה לבדוק מתחילה (ר"ל קודם ת'] והנלע"ד שאם כבר משאיבדה וסתה בדקה ג"פ קודם ת' ולאחר ת' והוחזקה שאינה רואה מחמת ת' א"כ לדינא לדעת מרן אינה צריכה בדיקה מצד הדין כמתבאר מדבריו סי' קפ"ו ס"ב לדעת סתם מרן ע"ש וא"כ הרי הוא והיא כאנוסים וא"ץ כפרה כמתבאר מדברי מור"ם ז"ל סי' קפ"ה סו"ס ד' ע"ש והגם דסיים מרן ז"ל בס' קפ"ו דלהרמב"ם והרא"ש צריך בדיקה וגו' אנן בתריה דמרן ז"ל וסתמו גרירי. ומ"מ לצאת ידי הרמב"ם והרא"ש יש לו להתענות בה"ב ואם קשה עליו התענית ימנה אחד עני ירא ה' שיתענה בעדו ודי בזה אם מצד דהדור חלוש ותש כח וכמ"ש הפת"ת ס"ק י"א בשם הח"ס להקל בנשים כי הם תשושי כח. אם מצד דזה רק לפנים משורת הדין ואם נראה לו יחלק אותם לג' שבועות או לימי החורף. אמנם העיקר הוא הוידוי והחרטה וילמוד מסכת כריתות משניות. ודברי הרמב"ם הלכות שגגות. ותהלים כל יום ספר אחד עם התפלה שאחרי כן בכונת הלב וה' הטוב יכפר בעד אמן הכו"ח ביום ח"י סיון תרצ"ב

שוב חזר וכתב ה' השואל הי"ו לבאר איך היה הנדון. כי מעת שהו"ל קלקול בהולד לה ששה עונות משונים בראייתם זמ"ז שהא' היה בכ"ב והב' בכ"א והג' בט"ו והד' בכ"ב והה' במ"ה והו' שאירע בו התקלה היה במ"א וקודם זה הי"ל וסת קבוע ל"ד או ל"ה יום ומחמ"ת מעולם לא ראתה

תשובה מ"ש מדברי מרן ז"ל סי' קפ"ו ס"ג אשה שאינה רואה וגו' ומזה רצה לומר דנדון זה הויא כיש לה וסת. אינו נראה דודאי כונת מרן ז"ל לענין שא"ץ בדיקה בי"ד יום ראשונים אבל משם והלאה הרי היא כל שעה בתור רואה וא"כ בזמנים שאחרי הי"ד הרי היא נידונת כאלו אין לה וסת דלהרמב"ם והרא"ש צ"ב קודם ת'. וכן מבואר זה בחכמת אדם כלל ק"ט סו"ס א' והם דברים מוסברים הרבה כמו שיראה הקורא מלתא בטעמא. גם מ"ש דבאופן נדונו שהיתה רואה רוב הוסתות הקבועים לל"ד או לל"ה יום ושינתה לראות א' בכ"ב ב' בכ"א ג' בט"ו ד' בכ"ב ה' במ"ה ו' במ"א א"כ זו י"ל וסת אלא ששינתה ולא קבעתו ג"פ וכמ"ש הט"ז סי' קפ"ט סק"ה ע"כ ע' להש"ך בנה"כ והב"ד הבאה"ט ז"ל סק"ה דלא ס"ל חילוק הט"ז והוא מחלק בין אי"ל וסת כלל לי"ל וסת ואינו קבוע ע"ש וכ"נ דעת חכמת אדם ס"ג ע"ש וא"כ בנ"ד י"ל ג"כ דכיון דעברה עונה מן העונות הנז' שראתה בהם בלא קביעות מותרת אח"כ בלא בדיקה ונידונים כאנוסים לפ"ד הש"ך והח"א ז"ל גם לדברי הרמב"ם והרא"ש וכאמור. אלא שהדבר צ"ע בעיקר כונת הש"ך כי ה' חוות דעת וה' פרי דעה הביאם ה'