שואל ונשאל חלק א קצה

סימן קל"א לעי"ת גאבס יע"א

נשאלתי מהחה"ש והכו' הדה"מ כמה"ר ר' סוסו הכהן יצ"ו בבשר ששהה ג' ימים בלא מליחה ומלחוהו והדיחוהו ובישלוהו אם הכלים מותרים

תשובה לע"ד יש להתיר הכלים עפמ"ש ה' שבת אחים ז"ל בדיני כלים שנתבשל בהם איסור אות כ' מה' בן אברהם ז"ל סי' ע"ט דאפילו בשל בשר שלא נמלח אם יש אומד יפה שיש ששים נגד הדם דנפיק מיניה אע"ג דאנן קי"ל דבכוליה משערינן מ"מ מידי פלוגתא לא נפקא וא"כ לענין הכלים יש להכשיר דהוי ס"ס וגו' ויותר טוב להשהותם עד שיעבור מעת לעת וגו' ע"ש ונראה דכן דעת השב"א עצמו מדהוצרך להביא זה ע"ש. הכו"ח ביום ח' אייר התרצ"ד ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קל"ב

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ והכו' כמה"ר ר' מכלוף עידאן הי"ו בענין משכנתא דסורא ע"י שליש והשליש פורע השכירות כל שנה במזומן האם צריך שטר ע"ז לקשר השכירות או לא

תשובה הנה רו"מ לא צידד בזה כלום ולע"ד הדבר פשוט שאם המשכנתא דסורא עשויה כדין בין המלוה והלוה זאת אומרת שמסר לו הקרקע והמפתח ואח"כ המלוה משכיר אותה לזולת אין הפרש בין שישכיר לזולת בע"פ או בשטר כי הוא רשאי בשלו. וכל עיקר ענין השליש אינו רק כדי שלא תהיה השכירות מהמלוה ללוה עצמו כמתבאר מדברי מרן ביו"ד שזה אסור ואדרבה אסור להיות התנאי ביניהם שהלוה יעמיד לו שליש כמ"ש האחרונים שם רק ממשכן אצלו סתם ואח"כ יכול הלוה להמציא מי שישכיר מהמלוה והוא ישכיר מהשליש אך אם גוף הקרקע דר בה הלוה בזה צ"ע בעיקרא דדינא אם יש להתיר זה במשכנתא דסורא ועי' לה' בית יהודה דף קט"ז ס"ב הייתי תמיה וגו' ע"ש ובכל כה"ג אנכי רגיל למשוך את ידי מעסקים כאלה הכו"ח ביום י"ג תמוז תרצ"ד ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קלג

נשאלתי מהחה"ש והכו' כמה"ר ר' שלמה מאג"וז הי"ו בענין מי ששחט ובדק וראה עור הושט הפנימי כולו שחוט והעור החיצון לא בדק ונסתפק אם יש לאסור

תשובה לעד"ן פשוט דמצד המציאות כיון שהושט רך הוא הסכין כשהוא חד עובר וחותך בעור הפנימי כולו והחיצון אין בו רוב ובפרט דבדיקת הראות אינה מכרעת כ"כ דבית השחיטה מלא דם ולכתחילה צריך להעביר ידיו ולהרגיש במשמוש וכמ"ש הבאה"ט משם הט"ז משם מהר"ל סק"א וכיון שיתכן זה הא קי"ל דלא אזלי' בת"ר בשחיטה ואסור מדאו' להעה"ש והראשונים אם משום דאיכא חזקת איסור אם מצד דהוא תלוי במעשה וכמ"ש שם ההנ"ז בסי' כ"ה ע"ש ולהפר"ת ז"ל אסור מדרבנן ולדינא נראה דאסור מדאורייתא שאם היו דברי הראשונים לפניו היה זוכרם ומאחר שכן להראשונים שומעים ובפרט דהעה"ש מאריה דאתרין וכ"נ פשט דברי הר"מ ז"ל ומעתה בנ"ד בין למר ובין למר אסור ועוד דנ"ד גרע טפי ולא חשיב רוב והוי כשקול אחרי שהשוחט עצמו מסתפק בזה ונכנס לבית הספק וגם הנסיון שנסיתי אינו מרחיק זה. זהו הנלע"ד בזה לדינא כל עוד שלא מצאנו הדבר מפורש בפוסקים להפך מזה

סימן קל"ד

ובענין מי שיש לו קרקע בנויה מעט ומשתתף עם הזולת להשלים גמר בניינה ושמים