שואל ונשאל חלק א קצג

והב"ד ה' זבחי אלהים סי' ח"י ס"ק כ' דהעיד כי פעם אחת בדק הסכין אחר שחיטה ונמצאת יפה ואח"כ שכשך במים ונמצאת פגומה ואמר פעמים שהדם נקרש בתוך הפגימה ע"ש וא"כ אפשר דבנדון זה היה דם קרוש שסתם הפגימה ואח"כ הוסר הדם הקרוש ע"י בדיקת חבירו ונגלית הפגימה. ועוד דאין לתלות כלל מן הספק אולי אירע לה איזה דבר הפוגמה כל שלא ראינו שבאמת היה לה דבר הפוגמה שהרי פסק מרן ז"ל שם סט"ו דאם נפלה ע"ג קרקע קשה אם נפלה על חודה תולין שנפגמה בקרקע אבל אם מסופקים אם נפלה על חודה או על שאר הצדדים מן הספק אין תולין לומר שנפלה על חודה ע"ש וכ"ש בזה שלא נפלה מידו זהו הנלע"ד בזה ואנחנו חושבים דבודאי הטריפוה ואין כונתם לשאול רק לראות אם צדקו בזה. הכו"ח ביום ט"ו תמוז יה"ל התרצ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קכ"ה

נשאלתי מידידינו החה"ש הדה"מ והכו' כמה"ר ר' חויתה הכהן יצ"ו אודות מי ששלמו לו ל' יום בין המצרים אם יש להתיר לו להסתפר כדרכו עפ"ד הב"ח והנגררים אחריו כיעו"ש:

תשובה לע"ד לא מצאתי פנים להקל שהרי כ' הא"ר ז"ל סי' תקנ"ב ס"ק ל"ב בשם הש"ל והרוקח וס' תניא לאסור מר"ח גם דאינו אלא מנהגא וכפ"ד שם לא ראה הב"ח דבריהם ע"ש ומאחר דהראשונים הנזכרים סוברים דלא אמרינן חות דרגא כסברת הב"ח מסברא כתב כן יש לנו לתפוס דברי ודעת הראשונים כי אין סברא לחלק בין מנהג למנהג ומאחר שכן הגם דהאחרונים נמשכו אחר דברי הב"ח כיון דלא זכרו דברי הא"ר וחילקו בין מנהג למנהג נלע"ד דלהראשוני' שומעים. ובפרט דהדבר תמוה לרבים השומעים להקל להם ובפרט בדור זה בעוה"ר. זהו הנלע"ד בזה הכו"ח ביום כ"ד תמוז יה"ל התרצ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קכ"ו לעי"ת תיטאוין יע"א נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' דוד הכהן יצ"ו אם יכול השו"ב של הק"ק לקנות הגאבילה של הבשר או להשתתף בה עם הזולת

תשובה אסור לעשות כן וכמ"ש מרן ז"ל סי' י"ח סי"ח דצריך הטבח שיטול שכר מן הטריפות כמו מן הכשרות וביאר מור"ם שם שלא יבוא להקל להכשיר כדי לקבל שכרו מן הכשרות ע"ש והגם דיש מקומות שנהגו כן ויש מן הפוסקים שלימדו קצת זכות בזה מ"מ אין להקל רק בגוף הדבר שכבר נהגו ולסמוך על מ"ש ללמד זכות אבל בנדון זה שאין בו מנהג אסור והבו דלא להוסיף עלה. ועוד דכבר ה' נחפה בכסף רבו של החיד"א ז"ל בספרו פרי מפרי בסי' י"ח סי"ח אחר שכתב הא דצריך ליטול שכר מן הטריפות כמו מן הכשרות כתב וז"ל וכ"ש וק"ו שאסור לשוחט לקנות מכס הגאבילה דאיכא חשד שיבוא להקל להכשיר כדי שלא יפסיד בקנינו וגו' אלמא דהדבר ברור לו ז"ל שיש בזה חשש יותר ויותר וא"כ הגם דיש ללמד זכות למה שנהגו בלקיחת איזה שכר מהכשרות מ"מ בהא דקונה עזר הבשר דעדיף הרבה וכאמור הדבר ברור דאסור מדינא וממנהגא וכאמור. והגם דהי"מ ז"ל ח"ב סי' קנ"ח הקיל בזה ע"ש נראה פשוט דלא היה בידו דברי רבו של החיד"א ז"ל ממה שלא הזכירו ואלו היה רואה דבריו לא היה מקיל כלל. ועוד נראה דלא הקיל הי"מ רק במקומו ושעתו שאין הפרש לקונה העזר בין שתהיה הבהמה טריפה או כשרה דהכל שוה אצלם בין במכירה בין במחיר אבל למקומותינו והעיירות אשר סביבותינו דיש הפרש רב בין זל"ז וכמו שהחוש והנסיון מעיד בכל יום ויום שמצטערים מאד קוני עזר הבשר כשנטרפת להם איזה בהמה אם מצד שאין