שואל ונשאל חלק א קצב

סימן קכ"ב לעי"ת בן גרדאן יע"א

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' אבא שאול חדאד הי"ו במי שמת לו אביו בשנה פשוטה ונתעברה השנה אם מתענה בחדש הי"ב או בחדש הי"ג ושמע על שמי שמתענה בחודש הי"ב

תשובה הגם דמדברי ה' כף החיים נר"ו בא"ח סי' תקס"ח ס"ק ע"ז מבואר להדיא דכן הוא שכתב דלהתשב"ץ שזכר מרן הב"י ביו"ד סי' ת"ג אם מת בשנה מעוברת באדר א' בשנה פשוטה יתענה בשבט שהוא תשלום י"ב חדש וגו' כיעו"ש מ"מ כיון דה' רב פעלים ז"ל ח"ד א"ח סי' מ"א כתב דיש מן הפוסקים דסוברים דעיקר התענית ביום תשלום י"ב חדש ויש מן הפוסקים דס"ל עיקר התענית בחדש שמת בו ויש דמשמע מדבריהם דיתענה בשניהם ומסיק דלכן השואל מורים לו שביום זה (דהיינו בתשלום הי"ב חדש כיעו"ש) יש טעם נכון ויש צורך ותיקון גדול בתענית וראוי לו לדחוק עצמו להתענות לכבוד אביו מיהו אם הבן קשה עליו התענית אין להכריחו לחייבו ע"ש ומשמע מדבריו דדעתו נוטה שבמקום שקשה להתענות בשניהם יתענה בחדש שמת בו אביו ולא בתשלום הי"ב אנו אין הכרעתינו מכרעת כל עת שלא נמצא ראיה מכרעת הפך זה וראוי לעשות כדבריו ז"ל. ובעיקר מה שהוכיח כת"ר נר"ו מדברי מרן סי' תקס"ח ס"ז שלא ביאר חילוק זה דשנה ראשונה אינו הכרח כלל דמרן לא נחית שם רק לענין באיזה אדר מתענין כיעו"ש וכן מה שהוכיח מדברי ה' באה"ט שם ס"ק ט"ז אינו ענין לדידן כלל דמ"ש שם אבל כששנה ראשונה ג"כ היא מלאה וגו' אינו ר"ל מעוברת אלא ר"ל שלימה והיינו דחדש חשון וכסליו שניהם מלאים וכמבואר מדברי הפר"ח א"ח סי' תכ"ח ס"ק א' וא"כ אין זה מענינינו כלל ומ"ל לבאר עוד שאר דינים שאינו עוסק בהם. אך מה שהוכיח מדברי הבאה"ט ביו"ד סי' שצ"ה ס"ק ג' הוא הכרח אלא דהבאה"ט שאב דבריו מהב"ח כיעו"ש והב"ח לשיטתיה אזיל דהוא מן הסוברים דמתענה בחדש שמת אביו וכמש"ה רב פעלים שם בשמו כיעו"ש

סימן קכ"ג לעי"ת תיטאוין יע"א

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' דוד הכהן יצ"ו בסוחר במדינת הים ששולח לישראל שבתיטאוין יין נסך בחביות לקבלם וליתנם לבעליהם כך כשהם סגורים אם מותר בשכירות או בחנם והורה כת"ר נר"ו דאפילו בחנם אסור

תשובה יפה הורה דכיון דישראל זה שבתיטאוין מיצר לו אם תשבר או תאבד ממנו החבית של יין נסך אסור אפי' בחנם דהו"ל רוצה בקיומו ואסור כמתבאר מדברי מרן ז"ל ביו"ד סי' קל"ג ס"ו ע"ש

סימן קכ"ד

ומה ששאלו בסכין שנבדקה ע"י מי ששחט בה ונראה לו שאין בה פגם וכשהוליכה לחבירו במרחק כעשרים מיתרו לבדקה מצא שהיא פגומה וגם השוחט שבדקה הודה לו שהיא פגומה אם יש לתלות שנתקלקלה מאליה על ידי האויר במה שאינו מצוי לומר שהסכין נפגם מאליו מהאויר

תשובה הדבר פשוט דהבהמה אסורה חדא דתולין רק במצוי שלא נתן לבו בראשונה וכמ"ש מרן ז"ל סי' י"א ס' טו"ב דהרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין הלא הראה כי יבדוק אדם פעמים שלש ולא ירגיש בפגימה דקה ואח"כ ימצאנה כי הכין לבו באחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כונת הלב. ועוד דכבר כתב הרשב"א בשם הראב"ד