שואל ונשאל חלק א קפד

וכ"ר להתה"ז סי' פ"ד אות ה' שזכרתי לעיל בבהמה שע"י וגו' שיברה ג' או ד' צלעות וגו' ובדקו הריאה והיא שלימה ויפה ולא בצבצה כתבתי בתשו' סי' ס"א דכשר ואפי' איכא עוקץ מן הצלעות ע"ש ואף דכתב שלמה ויפה דמשמע שלא יש שליטה בריאה כלל ולא כנ"ד שיש שליטה בריאה דהיינו האודם מ"מ כיון דאין תשובתו אצלנו אפ' דלא בא לאפוקי אם יש שליטה בריאה רק מעשה שהיה כך היה ובלא"ה כיון דהמחב"ר בשם ה' תפאל"מ התיר הלכה למעשה בהסכמת כל חו"ר העיר להם שומעין דהם הרבים ועוד דהלכה למעשה וכחא דהיתרא עדיף דלא התירו הל"מ רק אם ברור להם הדבר כשמש לא כן האוסר אפ' דמפני הספק אסר ואין ס' מוציא מידי ודאי ומזה נפשט גם ספק ו' דגם בעוקץ יש להתיר בבדיקה אף דנ"ד דהמכה שלטא בריאה וכמבואר

ולס' ד' ראיתי למור"ם סי' ל"ו ס"ה דאם סביב הצלעות יש אודם נגד המכה הוא סימן דמחיים היה זה ע"ש וא"כ בנ"ד אף דהשוחט מתחילה לא ראה הנקב כיון שיש אודם בצלעות נגד הנקב הוא סימן דמחיים היה זה ולא תלינן בידא דטבחא אלא אפ' דמתחילה היה ולא היה פתוח או היה נקב קטן ואינו נראה וע"י המירוס נפתח ונראה וכן לפמ"ש הכה"ח שם משם ה' פרי תבואה ודעמיה דבנשבר הצלע הוא סימן דמחיים ה"ה לנ"ד] וכן נראה לאסור מטעם דיש לחוש שמא מחמת המכה התחיל להתמסמס כיון דהדמ"א והעה"ש דעתם דכל מכה בדופן ואודם נגדה חיישי' לה שמא הגיעה למדרגת מסמוס וא"א בקיאים ושמרן בב"י חזר בו אח"כ ממה שהתיר מחשש זה והגם רמוה"ר מוהרמ"ש נר"ו בתשובה בקרן דוד סי' ק"מ [והוא בישי"מ ח"א סי' רכ"ו] דחה לכל זה מ"מ אין זה רק בבשר בריא אבל כי איכא ריעותא וספק כזה נ"ל להטריף וכ"נ דעת ה' הנז' נר"ו ממה שהטריף בלא בדק בדיקה הנז'. וראיתי לה' ימין משה סי' ל"ו שכתב מראה פסולה וע"י משמוש היד נהפך לכשר אבל בדקוה במים ובצבצה כשרה דאמרי' ע"י המשמוש ניקבה ע"ש אה"ב ע"כ נמצא ואולם נראה דהחילוק פשוט דבנדון הימ"מ ליכא ריעותא אחרת מלבד המראה ול"ד לנד"ד דיש אוסרים אפי' בלי ס' הנקב]

ולס' ה'. נר' דהוי כעוקצין גמורים דכיון דכשהוכתה ודאי נכבשה לצד מטה עד שנשבר הצלע כי כן הוא הדרך וא"כ יש לחוש לריאה שמא ניקבה וא"כ בנ"ד יש להטריף כיון דיש עוקץ וכמ"ש הפר"ח סי' נ"ד סק"ג בעוף שנשבר לו צלע ויש בו עוקץ וגם באין בו עוקץ לא התיר אלא בהפ"מ ע"ש וה"ה לבהמה דאין חילוק בין עוף לבהמה אלא בלא ראינו דשלטה המכה בריאה או בעוף דבשרו רך אמרי' דשלטה ל"כ בבהמה דבשרה קשה אבל בנ"ד שראינו שליטה בריאה דיש בה אודם ודאי דיש לחוש לניקבה הריאה וכן המחב"ר אות ג' שכ' דבבהמה שרי נר' דדוקא בשלא ראינו שליטה בריאה אבל בנ"ד שראינו שליטה בריאה נר' דיש להצריך בדיקה. באופן דבנ"ד מכל צד יש להטריף כיון דבצבצה ולא אמרי' דניקבה מחמת המירוס וכמו שהבאנו מדברי מור"ם דהכא מוכחא מלתא דמחיים היה הנקב ועוד דאיכא כמה ספיקי להחמיר שמא מחיים מכח המכה ואת"ל מחמת המירוס שמא מכח המכה נתמסמס עד שפעל בו המירוס ואת"ל דלאו ממוסמסת היא שמא כהסוברים כר"א דיש לאסור אודם בריאה ונגדה מכה בדופן כנ"ל

סימן קט"ז לעי"ת זרזיס יע"א

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' דוד הכהן הי"ו בבשר שנמלח והודח כדינו ובטעות חזרו ומלחוהו והדיחוהו שנית עם אליה שלא נמלחה וביני בני הטילו עליהם מלח שלא יתקלקלו ובאו לשאול על שניהם

תשובה מרן ז"ל ביו"ד סי' ע' ס"ו כתב יש אוסרים ליתן בשר שלא נמלח או שנמלח וגו' עם בשר שנמלח קודם פליטתו וגו' ויש מתירין וגו' ויש מתירין בכל זה ולכתחי' יש לחוש לדברי האוסרים ע"ש ומבואר שדעתו כהמתירים רק בלכתחי' יש לחוש. ומבואר