שואל ונשאל חלק א קפב

זו. דמ"מ אפשר שעדין הנקב פתוח ולא הקרים

אך מדברי השו"ג סקי"ב מחו' ד' נר' דא"ץ בדיקת פושרים שכ' דמנהגם לקלוף הקרום האדום מעל הריאה ובודקין אותי במים כשאר סירכות ואם אינו נקלף נופחין הריאה אם חזרה למראה ריאה כשרה וגו' ע"ש משמע דאין לבדוק אם מבצבצת אלא אם נקלף אבל בלא נקלף לא ועם שדבריו ז"ל לכאו' תמוהים נ"ל דכיו' ע"ד מ"ש הכנה"ג סי' ל"ח אות ט"ו ובתשו' סי' רי"ד הב"ד התה"ז מע' א' סי' ב' אות ח' שלפעמים בא איסקאלאדאד"ו בריאה ונראה שהוא אדום מחמת מכה ואני מוציאים את האיסקאלאדאד"ו ונמצא הריאה שלימה תחת האיסקאלאדאד"ו וכשרה ע"כ והוא כמין חלב בלוי ע"ג הריאה ומתאדם מחמת המכה שבדופן וע"ז קולפין אותו ואם לא נשאר אודם והמקום בריא שאינו מבצבץ כשר וכמו שביאר התה"ז שם וא"כ לפ"ז אין מנהגם לבדוק הריאה אדומה ונגדה מכה רק אם נקלף אבל בלא נקלף לא שייכא בדיקה. אמנם נר' דאין מזה ראיה דהשו"ג לשי' שכ' במחודש ג' דהחשש הוא דעתידה לינקב ולא משום דכבר ניקבה אך לענ"ד מדברי הפי' נר' דהחשש הוא שמא ניקבה וכדכתיבנה וא"כ מהני שפיר בדיקת פושרין וגם להסוברים דהחשש הוא על העתיד מ"מ נר' דצריך לברר שמא מה שעתיד להיות שתנקב כבר היה וניקבה ולכן נלע"ד בכוו' השו"ג דקולפין הקרום העליון הוא מטעם חומרא שמא התחיל הנקב מקרום התחתון וא"כ אף אם מתלבן טריפה ולכך לא מהניא בדיקת פושרין כ"א אחר קליפת הקרום העליון ואם אינו נקלף נופחים ואם נתלבן מכשירים ואי"ל מטריפים כשי' ר"א ומ"ש לקלוף הוא לחומרא [פי' דכשקולפין הקרום אז יש ספק שמא מה שעתיד להיות כבר היה ולכך בודקין בפושרין אבל כי לא נקלף אז בודקין אם מתלבן כשרה ואי"ץ לבדוק בפושרין דכיון דנתלבן הקרום העליון א"כ מוכח דקרום העליון לית ביה לקותא] ולהיות שאיני בקי במנהגי שאלוניקי איני מחליט כוו' בזה וכבר נתקשה בדבריו התה"ז ועכ"פ אין להוכיח מזה כלום אבל מדברי הפו' שזכרתי מוכח שפיר דצריך לבדוק ואף די"ל ניקבה ועלה בה קרום וא"כ ל"מ בדיקת פושרין מ"מ למיחש מיהא בעי שמא זמן המכה קרוב ועדיין הנקב פתוח ואף שזמן המכה רחוק מ"מ יש לחוש שמא עדיין פתוח

אך אם שכח ולא בדק בדיקה זו יש להסתפק אם נימא כיון דמשמש בה ולא נחתכה א"כ ש"מ דהקרום בריא ואמרי' דלא ניקב או"ד מידי ספיקא לא פלט ויותר מסתבר לע"ד לומר דכיון דקיי"ל כד' הפו' המתירים וחולקים על ר"א וס"ל דאין לחוש שמא ניקבה ולא כתבו הפוסקים הנז' רק לשיטת ר"א ז"ל ולא לדידן. ודוקא לכתחילה כיון דסמא בידן לצאת מידי ספיקא צריך לבדוק אבל בשכח ולא בדק אין להטריף וכ"נ מדברי הפו' שהזכירו בדיקה דמשמוש ולא הזכירו בדיקה דפושרין ש"מ דבדיעבד כשר והגם שכתבתי לעיל דאין להוכיח מזה דלכתחי' צריך בדיקה מ"מ יש להוכיח דבדיעבד כשרה דאם הבדיקה מעכבת לא לשתמיט שישמיעונו זה ובפרט הפוסקים שזכרו בדיקת המסמוס

אך כל זה נר' במכה שאינה שבר בצלע רק מחלה בעלמא אך בנ"ד דנשבר הצלע ויש אודם נגדו בריאה דהחששא היא טבעית אזי לכאו' נלע"ד דנופחין הריאה ואם נוגעת הריאה ע"י נפיחה הרבה למקום המכה או סמוך לו אזי אם לא בדקה בפושרין גם בדיעבד נ"ל להטריף וכ"ש אם היא בדופן צר וכ"ש אם יש שם עוקץ הגם דהשבר נתרפא ונחלם וכ"ש אם השברים עדיין לא נחלמו וכ"ש אם כשכובשין מהגב על הצלע יוצאים עוקצים או אפי' עוקץ א' ואמינא לה ממ"ש מור"ם סי' נ"ח ס"ג דאם הוכתה באבן במקום א' אינה צריכה בדיקה רק כנגד המקום שהוכתה שם ולא בשאר איברים וכתב הש"ך סק"ד דאם הוכה עוף נגד ריאה שלו נר' דצריך בדיקה בריאה וכ"נ ד' האחרונים והלכך לדידן דאין אנו בקיאין בבדיקה טריפה ע"ש וכ"ה הפר"ח והעיה"כ סי' מ"א אות ס'] א"כ בנ"ד דיש מכה אם באבן או במקל או בנפילה ודאי דצריך בדיקה וכי לא נבדקה טריפה וכמ"ש הש"ך הנז' לדידהו דאין בקיאין וא"ל דהש"ך