שואל ונשאל חלק א קעז

רובו של קנה שוב אין עיקור אוסרו מדינא ולא שהיה וכיוצא ולא נשאר רק ספק מנהג שהזכיר מור"ם ז"ל ס' כ"ג ס"ה וא"כ הו"ל ספק במנהג ויש להתירו דמסתיין לאסור בודאי וכמ"ש ה' באה"ט גבי ספק שהיה וכ"ש דפה אין לנו ידיעה אם גם בשאר דברים הפוסלים נהגו כמור"ם ויתכן דלא נהגו כן רק בשהיה כל דהו. ועוד דאיכא ס"ס ס' אם נגמר ע"י שחיטת סכין כדינו ספק ע"י ידו נקרע ואת"ל ע"י ידו נקרע שמא הלכה כהמתירים וא"כ גם את"ל דנהגו כהאוסרי' י"ל דהוי ספק וכמ"ש הפוסקים גבי ספק אם יש מרה ע"ש וכ"ש דפה יש ספק שמא לא נהגו כהאוסרים הכו"ח ביום ה' ס' שלח שנת התרע"ט לפ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן קי"א

שאלה אשה שמוצאת דם בהשתנה מידי השתינה כשהיא יושבת ואין לה שום כאב מזה וגם בדקה את עצמה ומצאה שהיא טהורה מה דינה

תשובה מרן ז"ל סי' קצ"א ס"א כתב דגם דהרגישה גופה ונזדעזעה היא טהורה שהרגשת מי רגלים הוא ודם זה הוא בחלחולת או בכוליא אך מור"ם ז"ל כתב דיש אומרים דאין להתיר רק במקלחת ונמצא הדם תוך הספל אבל על שפת הספל טמאה והכי נהוג ע"ש אך אנן בדידן דאין ידוע לנו אם יש מנהג בזה וגם לקושטא לא שכיח כלל דבר זה ולעתים רחוקות מאד נשאלים על כיוצא בזה נראה דלא שייך מנהג והלכה ומורים כדברי מרן ז"ל שאין לחלק בין באמצע הספל בין בשפת הספל ובין מקלחת ואינה מקלחת ועי' לה' פת"ת ס"ק ב' שכתב משם ה' פנים מאירות ח"א סי' י"ב בנדונו ופשיטא דכשיושבת אפי' בנמצא באמצע הספל (נראה דצ"ל בשפת) דאף לדעת המחמירין לא טימאו אלא משום כתם וגו' ובפרט שראוי לסמוך על הרמב"ם והרשב"א והרמב"ן והמחבר דמסתבר טעמיהו וגו' ע"ש וכ"ש וק"ו לדידן דבתריה דמרן גרירי ואין כאן ידיעה במנהג ואינו שכיח ואין כאן אלא משום כתם וכמש"ש וכנראה דגם הפת"ת והס"ט מסכימים אתו בזה מדלא העירו עליו בעיקר הדין ע"ש ואכמ"ל כעת וכ"ש דבנ"ד לא שאלנו אם בתוך או בשפת וא"ץ לשאול וכמו שכתבתי במ"א דבמקום דגם אם שואלין אכתי ספק אחד א"ץ לברר וא"כ ה"ל ס"ס ודו"ק

סימן קי"ב

שאלה סגירת עין בעוף מסוכן אם חשיבה רפרוף

תשובה פרכוס דעוף כתב מרן סי' י"ז דסגי אפי' רפרף בעינו וע"ש להש"ך שכתב דיש בגמ' גורסים בגפו ושיש אוסרים רפרוף בעין ע"ש אמנם מרן בב"י הביא גירסא זו ודעתו דסגי ברפרוף העין וכ"ד הפר"ח ויש לסייע זה מלשון רפרוף שנאמר על העין כהרף עין ולכן מצד הסברא כעת אין נ"ל להתיר דרפרוף נראה מדברי הרד"ק בס' השרשים שורש רוף דהוא נדנוד ותנועה וכן בערבי מבטאים לשון כזה על תיבת ירחף שמתרגמים אותה יר'ף ומה גם דיש אוסרים בלא"ה גם ברפרוף ולכן בא מעשה לידי ואסרתי עם כי לא מצאתי הדבר מבורר. וקצת יש לדמות זה למ"ש מרן דאם פשטה ידה ולא החזירתה הרי זו אסורה שאין זה אלא הוצאת נפש בלבד וכן יש לומר בסגירת עין דעוף ושו"ר להפר"ת שהכריע מלשון רפרוף דצודק בעין לקיים דעת מרן ז"ל ואולי כונתו על הדרך שהוכחתי ואין כאן מקום להאריך

סימן קי"ג

שאלה חמאה מבושלת אצל הגוים הנקראת בערבי סמן שנוהגים פה אי ג'רבה שלא לאכלה האם יש להתיר לחולה שיש לו טחורים לאכול מהסמן הנז' ששמע שהוא מועיל לזה או לא

תשובה מבואר בדברי מור"ם ז"ל יו"ד סי' קנ"ה ס"ג דכל חולה שמאכילין לו איסור צריכים