שואל ונשאל חלק א קעג

הטריפות דמאי נ"מ. ומה שדקדק לדעת שיש ארבעה אינו אלא לנסות לתלמידו אך בנד"ד הפעולה מורה שלא ידע דיני השחיטה ודיני הגרמה דאי ידע לא עשה כן [עי' להדרכ"ת סי' ח"י ס"ק קצ"ו משם הגאון מהרח"ף בגנזי חיים מע' ה' סי' מ"ו דכל שלא יצאה תקלה מתח"י יש להקל בו וסגי ליה בהעברה ג' ימים ע"ש] וגם אין לו להתנצל שאם היתה הסכין כשרה היה בודקה מזה דמעשיו בבהמה שניה מוכיחים שלא ידע דין זה או שסומך הוא על הקצב שרואה שכבר נשחטו הסימנים ואלו לא היה הטבח מכיר הגרמה והשינוי מקום שהיה היה מכשירה אם היתה הסכין כשרה ודמיא לדהרשב"א וכאמור. גם מה שהתנצל בבהמה השנית שלא שחט הושט שסמך על הקצב אין זה כלום דאטו קצב מוסמך הוא בבקי בדיני השחיטה. וכ"ש אם אינו בר סמכא גם בנאמנותו. ועוד דעכ"פ הי"ל לבדוק אח"כ כמ"ש מרן סי' (כ"ה ס"א] וזה מורה ששכח הדינים הנצרכים לשחיטה

ודע דמ"ש מהפר"ח לאסור שחיטתו קודם קד"ח הוא אף בשחיטת עופות אף בלא איתרע כ"א בבהמות מ"מ תרוייהו איתנהו בעופות דהריעותא דהגרמה גם בעוף איתא והריעותא דהסימנים שלא נשחטו כדין איתא ג"כ בעוף אף דבעוף מתכשר בסימן אחד מ"מ כיון שהוא אינו שם לב לשחיטתו יש לחוש גם בסימן אחד שלא ישחטהו כראוי

סימן ק"ז

שאלה אם יש שבר בשוק במקום צומת הגידים אם אנו בקיאים לבדוק גם בכה"ג בבהמה

תשובה מדברי מור"ם סי' נ"ו ס' [ט' יו"ד] וכ"נ דעת האחרונים דיכולים לבדוק. אלא דמדברי הש"ך ס"ק [י"ג[ מבואר דאם השבר לא נתרפא ועדין שבור אין להקל אך אם נתרפא משמע מלשונו דלא מפליג בין נתרפא שבר אל שבר ללא נתרפא רק שבר על שבר דאפילו בשבר על שבר יכולים לבדוק בבהמה וכ"כ ה' באר מים חיים ס"ק [י"ב[ והכנה"ג הגה"ט אות [ט"ז] וכ"נ שהבין הש"ד ס"ק [י"ג] בדברי הש"ך ע"ש וכ"כ ה' שבת אחים ס"ק [י"ג[ בשם הבה"ט ע"ש במוסגר אלא דבבה"ט הישן והחדש לא מצאנו מאומה מזה ואולי ט"ס וצ"ל הכה"ג או צ"ל הבמ"ח. וכן בא מעשה לידינו בעי"ט סוכות ובדקנו את הצוה"ג והגיד הגדול הוא חזק ואיתן וכן גם הב' גידים שתחתיו עם שיש מה"ג מובלע בהשבר על שבר מ"מ בטורח נגלה ונראה שהם שלמים ועם שלא ראינו אז להבמ"ח והכנה"ג התרנו וסמכנו על המורים [בס' השב"א] דמסתמא כן ראו דדברי איזה פוסק וא"כ הגם דהש"ד הב"ד ה' עה"כ (סי' ט"ל אות ט"ו] מספק"ל אין ס' מוציא מידי ודאי ועוד דדברי הש"ך מורים להתיר גם אם שבר על שבר וכנז"ל. ועוד דמסתבר דאין לחלק בין שע"ש בין שאשי"י ועוד צירפנו סברת הא"ח הב"ד מרן בב"י דאם העור שלם אין לחוש וכאן לפ"ד הטבח העור שלם ועם שיש חולקים כמ"ש העה"כ (שם אות י"ז] מ"מ הו"ל ס"ס להתיר והתרנו

סימן ק"ח

נשאלתי בא"א הפרושה מבעלה והיתה בבית איש נכרי ואומרים שהיה סריס גם אומרים שהיא מפקרת עצמה לזולת גוים ואין בירור אם גם לישראל גם אין בירור אם בא בעלה לכאן ממד"ה וכפי המסופר לא בא וגם אם בא היא מופרדת ממנו במחלוקת ונולד לה בן איך יתנהגו

תשובה לפי המתבאר מדברי מרן בב"י יו"ד סי' רס"ה כשאין האב שם אין לברך רק ברכת המילה. ולא ברכת להכניסו וגו' וכ"נ דעת מרן בש"ע דלא כיש מי שאומר שזכר מור"ם שם. וכ"ש בנ"ד שאינו ידוע למי הוא. וכן נראה מדברי מרן בש"ע סי'