שואל ונשאל חלק א קסט

לעשותם וא"כ בכה"ג דלא אפשר הו"ל כיום השבת דלא אפשר לתקן דיכולים לקראת ולברך והגם די"ל דהכא שאני דאפשר להוציא אחר ולקרות בו ושאני התם דכבר הוציאו זה מ"מ אי איתא דמפסיל בזה לקריאה או לברכה לא הי"ל לפסוק לקרות ולברך וא"כ כיון שבאנו לפסלו שלא לקרות בו הו"ל כאלו הוצאנו אותו והחזרנו אותו ואדרבא זה עדיף והגם דבנ"ד אפשר לתקנו ע"י שיעשה מחדש יריעה אחרת מ"מ כיון דבדיעבד שרי זה הוי כדיעבד וכ"ש דגם לכתחילה שרי וכאמור. ועוד דאין ראוי לפסול יריעה שיש בה כמה אזכרות שלא לצורך ושפי"ד לקרות בו ולברך עליו כל דלא אפשר לתקן ואם אפשר לתקן כ"ד בשני הקוצים או באחד מהם יתקן כל מה שאפשר זהו הנלע"ד אם כה יסכימו אתי הרבנים המורים נר"ו הכו"ח ביום ו' תשרי התרפ"ו ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ק"ב

נשאלתי מהחה"ש השו"ב כמה"ר ר' חיים הטראבלצי הי"ו אודות הסירכה מהערוגה לקנה הלב שהיה הרב מהר"י בוכ'ריץ הי"ו מטריפה וצידד לחשבו לטועה

תשובה נפלאתי על דבריך שהם מרפסן אגרי והנני לבאר כי יפה דן ויפה הורה הרב הנז' נר"ו. כתב מרן ז"ל בש"ע יו"ד סי' ט"ל ס"ז אם נסרכה וכו' או לקנה הלב וגו' טריפה ומשמע דמכל איזה מקום שתהיה הסירכא מהריאה בין מן החתוך בין מן הגב או שאר מקומות בריאה שיהיו לא' מן המקומות שזכר מרן הוא טריפה וכאשר זה ברור לכל המתחילים בהל' טריפות וא"כ נדון דידן מבואר טריפותו להדיא במרן ז"ל פה וכן מתבאר מדבריו בס"ד שאין שום התיר לשום סירכא רק מחיתוך לחיתוך וכל זולת זה הם טריפות בלי ס' אלא דמסעיף ד' אינו מוכרח דשם לא מיירי רק מהסירכות שהם מגוף הריאה לגוף הריאה מאיזה מקום למקום זולתו אך מס"ז הדבר ברור אין ס' בו כלל וכאמור

ומ"ש ה' עיני הכהן סי' ח"י אות ל"ב בשם רש"ל והט"ז ענין אחר הוא לגמרי דשם מיירי בסירכה מחיתוך לחיתוך אלא שהיא מחיתוך ערוגה זו לחיתוך ערוגה זו דהיינו מחיתוך של אומה השמאלית לחיתוך של אומה הימנית ובזה רש"ל ודעמיה חושבים כמחיתוך לחיתוך דכסדרן וררשב"ץ ס"ל דהויא כמו שלא כסדרן. ולדינא ודאי נקיטנן כהרשב"ץ שאלו ראה דבריו רש"ל וזולתו הוו הדרי בהו כי הוא קדמון ופוסק מפורסם. אך חיבוריו לא נדפסו בימיהם וכידוע ועוד דדברי הרשב"ץ בנימוקם וטעמם וסברא ישרה ונכונה היא וכ"ן דעת ה' עיני הכהן ז"ל שם כמו שיראה המעיין שם בלשונו דבאמרו והרשב"ץ כאלו כתב אבל הרשב"ץ וכמו שהוא הוה ורגיל בלשון הפוסקים ז"ל ובפרט בזה שהוא מוכרח ממקומו למעיין ומי כמוהו מורה וכן מבואר מדברי ה' עיני הכהן בתשובתו הוא ושאר חו"ר וגאוני עוב"י תונס בסו"ס זבחי תרועה בתורת המנהגים דף י"ח והגם דשם התירו בנפיחה כמו שיע"ש אין זה מדינא רק שכן נהגו אצלם וכמו שמתירים שם בשאר סירכות בנפיחה אך לדינא מודו דטריפה. וכ"ש לדעת ה' זבחי תרועה דס""ל דלא הוי מנהג ע"ש. וכ"ן דעת ה"ה תורת הזבח בתשובתו שם. הרי דכל הני רבואתא מודו דלדינא טריפה ורק במקום שנהגו להתירה בנפיחה יש מי שסובר שהוא מנהג ויש שסובר שאינו מנהג וכן מתבאר מדברי הרבנים המורים בשבת אחים בסי' ט"ל אות כ"ג דרק מצד שנהגו להכשירה בנפיחה אתו עלה. אך לדידן דכל הסירכות מגב לגב וגו' ומחידוד לחידוד בכלם מטריפים בהחלט ולא מהניא להו שום נפיחה כידוע ומפורסם כ"ע מודו דטריפה וגם מהרש"ל ודעמיה עצמם לא התירו כלל משאר מקומות שבערוגה זו לערוגה השנית רק במחיתוך לחיתוך לבד כיע"ש אך משאר מקומות הוא עצמו בסו"ס ק"ו תמה על המרדכי למאי כתבה דטריפה והלא דבר פשוט הוא. והביא דבריו ה' זבחי תרועה בדף י"ט ע"ש (בתורת המנהגים) וכן מרן בב"י כתב בשם מנהג אנשי קנדיאה להטריפה. וסיים מדידיה ודבר פשוט הוא יעו"ש