שואל ונשאל חלק א קסז

ש אין להתיר הגם דלפ"ד הרשב"ץ היה נראה להתיר בלתי היות שום סיבה מהנז'. מ"מ כיון דרבני אשכנז והמ"ך והכנה"ג אוסרים אין להקל כל כך אך בהיות דוחק שעה או עש"ק או חולה. או הפסד מרובה יש להתיר ולא חיישנן לא לתר"ל ולא לניתקה משם והיינו דוקא ע"י בדיקה בנפיחה שאינה מבצבצת כאמור זהו הנלע"ד ולתשובת כת"ר נר"ו אצפה כי יקבע זמן לכל זה ויודיעיני דעתו כי רק אז ברצותי לעמוד על דעתי באיזה ספק אחר אני מגלה דעתו הקצרה ואם לאו אני מושך את ידיו וש"ר ממני ידידו הצעיר ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן צ"ז

שאלה האם מותר לגלח פאות הראש במכונה דקה שהיא כעין תער וכן אם צריך שיהיו הפיאות גבוהים יותר משאר הראש שאינה כעין תער אלא שיהיה שער הפאות והראש שוים

תשובה מרן ז"ל ביו"ד סי' קפ"א ס"ג כתב אינו חייב אלא בתער ולכאורא היה נראה מדלא כתב דבמספרים כעין תער מותר נראה דרק החיוב אינו אלא בתער אבל איסורא מיהא איכא אבל זה אינו חדא דמסיים מרן ז"ל שם ויש אוסרים במספרים כעין תער ויש לחוש לדבריהם מכלל דלסתם הוי מותר וליכא איסורא כלל ועוד דהדבר מבואר בב"י להדיא דלדעת הרמב"ם ודעמיה והיא דעת הסתם דאינו חייב דקתני במתניתין לאו דוקא אלא הלכה כאלו קתני אין כאן צד איסור ומותר לכתחילה ע"ש ומינה דמרן ז"ל דנקיט הכי כסתם הוי פירושו כן דאין כאן חיוב וצד איסור לגמרי ומותר לכתחי' ומאי דנקט מרן לשון אינו חייב אינו אלא משום דכן הוא לשון המשנה ונמשך אחריו ומה שתפרש בלשון המשנה יפורש בדבריו כמ"ש הפוסקים בכמה מקומות. ועוד דמדסיים ויש לחוש לדבריהם צ"ל דלסתם מותר לכתחילה דאי לא"ה לא היה צריך לזה דלכ"ע ודאי אסור לכתחלה. והא אי אפשר לומר דיש לחוש לענין חיוב חדא דמרן לא זכר בדברי החולקים צד החיוב ועוד דלשון חשש לא יכון רק לאסור ולהחמיר אבל להלקותו אין ראוי להלקות מן הספק וכ"ש דבזה"ז לית לן מלקות ולא שייך חששא לחייבו מלקות ולמאי הוצרך מרן ז"ל לכותבו ומעתה מבואר דבמכונה הבינונית דלא הוי כעין תער מותר לכ"ע דהרי גם האוסרים לא אסרו רק בכעין תער אך במכונה הדקה דהויא כעין תער לדעת סתם מרן מותרת לכתחילה ולדעת היש אוסרים יש לאסור וכאמור. ולדינא הגם דבעלמא קי"ל דסתם ויש הלכה כסתם מ"מ בנדון זה דסיים מרן ויש לחוש לדבריהם הו"ל גם לדעת מרן ז"ל אסור בדרך חששא וע' לה' ישיב משה ז"ל סי' ל"ו מ"ש בעניותי בדעת מרן שם ומה שכתב ע"ז ה' ישיב משה ועיין לה' ברכ"י א"ח סי' רי"ט אות ח' דדעת ה' בית יהודה סי' ו' כדעת ה' ישיב משה ודעת ה' חיד"א כמ"ש בעניותי וא"כ לדברי ה' בית יהודה דעת מרן היא כסתם גם במקום דמסיים לחוש להחולקים ודעת ה' חיד"א דבכה"ג הו"ל דעת מרן כמו דמסיים ומעתה נראה דבין למר ובין למר הא מיהא לכתחילה חיישינן לדמסיים מרן לכתחילה אלא דמדרגות מדרגות יש בזה ואכמ"ל כעת לבאר דעתם ז"ל כמו שצריך ומן האמור נלע"ד דאם ראינו איזה עושים כסתם מרן אין מקום להכריז להם שלא יעשו כן וכן אין להעניש מי שעושה כסתם מרן אך יש להודיע ברבים דיש חששא בזה ושראוי להחמיר. וכן ראוי לכל אדם להחמיר לעצמו. ובמקום שאין כח ב"ד יפה ועל הרוב אין דבריהם נשמעים י"ל דבכה"ג יש להעלים עין דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין וצ"ע עוד בזה. ומ"מ מדברי מרן והרמב"ם מתבאר עוד דאין הפרש וקפידה במה שמתגלח בתגלחת אחת שוה להראש והפאות כמו שיראה המעיין הכו"ח ביום ט"ז תמוז יה"ל התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן צ"ח לעי"ת זרזיס יע"א נשאלתי מהחה"ש השו"ב כמה"ר נסים עידאן הי"ו בקרום הדבוק בגג הריאה לשומן היורד בין הערוגות שאין בהצד השני קרום כזה אי נחשב כסירכה: